מהי הסתננות?
החדירה (טיפול בהסתננות) משמשת לטיפול בכאבי גב. זה נגרם לעתים קרובות על ידי בלאי גובר על הדיסקים הבין חולייתיים והמפרקים בעמוד השדרה. זה גורם ללחץ על העצבים ושורשי העצבים, מה שעלול להוביל לדלקת ונפיחות של העצבים והרקמות שמסביב. מטרת ההסתננות היא לשבור את מעגל הקסמים הזה.
בהתאם לוקליזציה, ניתן להבחין בין סוגים שונים של הסתננות.
חדירת פן (חדירת מפרק פנים)
בהסתננות פן, הרופא מזריק את תערובת החומרים הפעילים למפרקים הקטנים שבהם התהליכים הגרמיים של קשתות החוליות מונחים זה על גבי זה (פרקי פנים). ככל ש"אפקט בלימת הזעזועים" של הדיסקים הבין-חולייתיים פוחת עם הגיל, הפערים הטבעיים בין מפרקי החוליות הופכים קטנים יותר. זה מוביל לשחיקה גוברת של מפרקי הפן ובסופו של דבר לכאבי גב.
חדירת אפידורל
חדירת periradicular
בהסתננות פריראדיקולרית, הרופא מרדים באופן ספציפי עצבים בודדים על ידי הזרקה ישירות סביב השורשים שלהם.
חדירת ISG
מפרק העצה (SIJ) - הקשר בין העצה (os sacrum) לבין הכסל (os ilium) - יכול להיות אחראי גם לכאבי גב. חסימות או דלקת הן בדרך כלל הגורם למה שנקרא תסמונת SIJ. במהלך חדירת SIJ, התערובת האנטי דלקתית ומשככת הכאב של חומרים פעילים מוזרקת למנגנון הרצועה או ישירות לחלל המפרק.
מתי מתבצעת הסתננות?
האינדיקציות השכיחות ביותר לחדירת עמוד השדרה הן
- כאב גב
- פריצת דיסק (צניחה) או דיסק בולט (בליטה)
- תסמונת פן
- Lumboischialgia
- היצרות תעלת השדרה
- חסימות ISG
טיפול בהסתננות משמש גם למטרות אבחון: אם ניתן להפחית משמעותית את הכאב על ידי הסתננות, נמצא מקור הכאב. אם זה לא עובד, יש לחפש סיבות אחרות.
מה עושים בזמן הסתננות?
בהתאם למיקום ההסתננות, תשכבו על הגב או הבטן או תשבו מול הרופא כשפלג הגוף העליון כפוף קדימה. כדי להפוך את ההזרקה ללא כאבים ככל האפשר, הרופא ירדם תחילה את העור מעל אתר ההסתננות המתוכנן. הסתננות באזורים מסובכים יותר מבחינה אנטומית מתבצעת לרוב תחת בקרת CT על מנת להיות מסוגל לקבוע את המיקום המדויק של המחט לפני הזרקת התרופה. לאחר מכן ניתן להזריק תחילה חומר ניגוד להדמיה טובה יותר. התפשטותו מראה אם חומרי הרדמה וקורטיזון יגיעו למקום הנכון.
מהם הסיכונים בהסתננות?
למרות שתופעות הלוואי והסיבוכים נדירים מאוד במהלך או לאחר טיפול בהסתננות, הם יכולים להופיע גם אם נעשה בו שימוש נכון.
מטעמי זהירות אין לבצע חדירת עמוד השדרה במקרה של מחלות זיהומיות קיימות ובפרט אסור לבצע בזיהומים מקומיים. הרופא ינסה לשלול זאת על ידי תשאול יסודי ובדיקה גופנית של המטופל.
נשים בהריון, חולים עם סוכרת לא מבוקרת, אי ספיקת לב או גלאוקומה גם לא צריכות לעבור טיפול הסתננות.
פגיעה בכלי הדם הנגרמת על ידי מחט החדירה עלולה לגרום להמטומה. המטומות גדולות יכולות ללחוץ על הרקמה הסובבת וייתכן שיהיה צורך להסירן בניתוח.
כמו בכל התערבויות כירורגיות, גם החדרת פתוגנים יכולה להוביל לזיהומים שיש לטפל בהם באנטיביוטיקה או בניתוח.
אם התרופה נכנסת בטעות לזרם הדם, היא עלולה להוביל לתגובות כלליות כמו ירידה בלחץ הדם, הפרעות קצב לב, כאבי ראש או התכווצויות קשות (עוויתות). הרופא מנסה למנוע הזרקות "תוך כלי דם" מקריות כאלה על ידי משיכת (שאיבה) מעט של בוכנת המזרק במקום ההזרקה כדי לראות אם דם נכנס למזרק. אם זה המצב, הוא מפסיק את ההסתננות.
למה עלי להיות מודע במהלך הסתננות?
בהתאם למקום ההזרקה, תיתכן חוסר תחושה וחולשת שרירים זמניים לאחר ההסתננות, ולכן אין להסתובב ובעיקר לא להשתתף באופן פעיל בתנועה בכבישים. במקום זאת, יש לשכב שעתיים במידת האפשר עד שהחומר הפעיל התפשט והושג האפקט הרצוי.
אם יש כאב מתמשך במקום ההזרקה או אם אתה חווה בחילות, הקאות, כאבי ראש, לחץ דם גבוה או רמת סוכר גבוהה לאחר ההסתננות, עליך ליידע את הרופא בהקדם האפשרי.