מתי חומצת שתן מוגברת?
אם חומצת השתן גבוהה מדי, הדבר נובע בדרך כלל מהפרעה מטבולית מולדת. זה נקרא אז היפראוריצמיה ראשונית. במקרים אחרים, לעלייה ברמות חומצת השתן יש טריגרים נוספים, למשל מחלות אחרות (כגון הפרעה בתפקוד הכליות) או תרופות מסוימות. זה נקרא היפראוריצמיה משנית.
היפראוריצמיה ראשונית
העלייה הגנטית של חומצת השתן נובעת כמעט תמיד מהפרעה בהפרשה של חומצת שתן על ידי הכליות. רק לעתים רחוקות מאוד זה נובע מייצור מוגזם של חומצת שתן, למשל בתסמונת לש-ניהן.
היפראוריצמיה משנית
בהיפראוריצמיה משנית, רמות חומצת השתן הגבוהות נגרמות גם מהפרשה מופחתת או ייצור מוגבר. לדוגמה, ירידה בהפרשת חומצת שתן גורמת ל:
- הרעלה בעופרת או בריליום
- הפרעות מטבוליות עם חומציות יתר של הדם (קטואידוזיס, חמצת לקטית)
- אלכוהוליזם
- תרופות מסוימות כגון סליצילטים (למשל ASA) וחומרים מייבשים (למשל פורוסמיד)
ייצור יתר משני של חומצת שתן יכול להיגרם מהדברים הבאים, למשל:
- מחלות גידול, במיוחד לוקמיה
- אנמיה המוליטית (אנמיה הנגרמת על ידי ריקבון מוגבר של תאי דם אדומים, למשל אנמיה חרמשית או אנמיה ספרוציטית)
- כימותרפיה או הקרנות (לחולי סרטן).
רמות מוגזמות של חומצת שתן יכולות להתפתח גם כתוצאה מדיאטות צום קפדניות.