מהו הפטוגלובין?
הפטוגלובין הוא חלבון חשוב בפלסמת הדם ומיוצר בעיקר בכבד. הוא משמש מחד גיסא כחלבון הובלה להמוגלובין ומאידך כחלבון שלב אקוטי:
טרנספורטר להמוגלובין
חלבון בשלב אקוטי
חלבונים בשלב אקוטי מיוצרים על ידי הגוף כחלק מההגנה מפני זיהום. הם תומכים במערכת החיסון ומבטיחים שהזיהום לא יכול להתפשט עוד יותר. בנוסף להפטוגלובין, ישנם כ-30 חלבונים נוספים בשלב אקוטי.
מתי נקבע הפטוגלובין?
בעבר, הפטוגלובין נקבע בבדיקות אבהות. ישנם שלושה תתי סוגים שונים של הפטוגלובין, הנבדלים מעט במבנה שלהם. איזה תת-סוג יש למישהו בגופו נקבע גנטית. עם זאת, ניתוחי DNA נמצאים כיום בשימוש נרחב כדי לקבוע אבהות.
הפטוגלובין - ערך תקין
ככלל, רמת ההפטוגלובין נקבעת בסרום הדם. החולה לא צריך להיות בצום כדי שדגימת הדם תילקח. בהתאם לגיל ובמקרים מסוימים, למין, חלים הערכים הסטנדרטיים הבאים (במיליגרם לדציליטר):
נְקֵבָה |
זכר |
|
12 חודשים |
2 - 300 מ"ג/ד"ל |
2 - 300 מ"ג/ד"ל |
שנים 10 |
27 - 183 מ"ג/ד"ל |
8 - 172 מ"ג/ד"ל |
שנים 16 |
38 - 205 מ"ג/ד"ל |
17 - 213 מ"ג/ד"ל |
שנים 25 |
49 - 218 מ"ג/ד"ל |
34 - 227 מ"ג/ד"ל |
שנים 50 |
59 - 237 מ"ג/ד"ל |
47 - 246 מ"ג/ד"ל |
שנים 70 |
65 - 260 מ"ג/ד"ל |
46 - 266 מ"ג/ד"ל |
מכיוון שילודים מייצרים הפטוגלובין רק מהחודש השלישי עד החודש, יש להשתמש בסמנים אחרים אם יש חשד להמוליזה.
מתי ההפטוגלובין נמוך?
- פגמים מולדים באנזים (כגון מחסור בפירובאט קינאז)
- המוגלובינופתיות (מחלות עם הפרעה ביצירת המוגלובין כגון אנמיה חרמשית)
- מחלות אוטואימוניות (כגון לופוס אריתמטוזוס מערכתית)
- הפרעות מטבוליות (כגון תסמונת Zieve)
- מחלות זיהומיות (כגון מלריה)
- מחלות של כלי הדם הקטנים (מיקרואנגיופתיות כגון תסמונת אורמית המוליטית)
- תרופות מסוימות (כגון פניצילין, סולפונאמידים)
אם רמות ההפטוגלובין נמוכות, חיוני גם להסתכל על ערכי הכבד. הם עשויים להצביע על חולשה תפקודית ובכך על היווצרות מופחתת של חלבון הפלזמה.
כסמן המוליזה, הפטוגלובין עוזר גם לאבחן את תסמונת HELLP הנדירה אך החמורה במהלך ההריון. בנוסף להמוליזה, הדבר מוביל גם לעליית ערכי כבד והפחתה בטסיות הדם (תרומבוציטים). השלשה המסוכנת הזו עלולה לגרום בין היתר לדימום פנימי ועלולה לעלות בחיי הילד והאם.
הפטוגלובין הוא אחד מחלבוני הפאזה האקוטית ומשתחרר על ידי הגוף במהלך דלקת. עם זאת, זה לא מאוד ספציפי. לכן, אם יש חשד לדלקת, נקבעים גם ערכים אחרים כגון C-reactive protein (CRP).
בנוסף לתגובות דלקתיות, גידולים והצטברות של מרה (כולסטאזיס) גורמים גם לעלייה בספירת הדם של חלבונים בשלב אקוטי כגון הפטוגלובין.
מה לעשות אם ההפטוגלובין מוגבר או מופחת?
ערכים שנמדדו משתנים מטופלים בהתאם לגורם, במידת האפשר.
בדיקות נוספות נחוצות גם אם הערכים נמוכים. פעולה מהירה חשובה במיוחד בתסמונת HELLP. אם רמת הפטוגלובין נמוכה מצביעה על אנמיה חמורה, ייתכן שיהיה צורך בעירוי דם.