משך תהליך הריפוי
הזמן הדרוש ל- שבר בקרסול חיצוני לרפא תלוי במידה רבה בחומרתו ובשיטה הטיפולית המתקבלת. באופן עקרוני, מבדילים בין טיפול אופרטיבי ללא טיפול, כלומר שמרני. טיפול שאינו כירורגי מתחיל מיד לאחר הטראומה הפצועה ואחד המרכיבים החשובים ביותר שלה הוא קיבוע כף הרגל בעזרת א טיח גבס או סד.
עם זאת, אם הסימפטום של שבר בקרסול חיצוני הוא נפיחות בקרסול, כף הרגל אינה מונעת באופן סופי בסד או יציקה המותאמת במיוחד לכף הרגל עד שהנפיחות שוככת. תקופת ההחלמה של הנפוחים קרסול לוקח בממוצע שלושה ימים עד שבועיים. לאחר מכן, קרסול הוא משותק, שאמור להימשך שישה שבועות.
לאחר תקופה זו והסרת הגבס או הסד, העומס על קרסול ולאט ניתן להחזיר את כף הרגל. כאן ישנה חשיבות רבה לפיזיותרפיה, מכיוון שהחיסול בכף הרגל במשך שישה שבועות גרם לאובדן שרירים רגל, שעכשיו יש לפצות אותו. אם ה שבר בקרסול החיצוני מטופל בניתוח, יש גם להמתין עד שהקרסול נפוח כדי להיות מסוגל לפעול.
לאחר הניתוח, כף הרגל משתתקת בא טיח שחקנים במשך שישה שבועות. במהלך תקופה זו, גם הפצע הניתוחי יבריא. לאחר הסרת ה- טיח, פיזיותרפיה חשובה מאוד גם בשיטת טיפול זו על מנת לבנות שרירים ולהשיב את טווח התנועה המלא כמו לפני שבר בקרסול חיצוני.
הבדל אחד בשיטת הניתוח בהשוואה לשיטה השמרנית הוא הפעולה הנדרשת מחדש. זה מתרחש לכל המוקדם שנה אחת לאחר הניתוח הראשון ומשמש להסרת המתכת שהוכנסה בעבר בצורה של ברגים וצלחות, שכעת אין עוד צורך בכדי לתקן את חלקי העצם, מכיוון שהם צמחו שוב באמצעות ריפוי. אולם לאחר הניתוח השני, זמן הריפוי הוא כשבועיים בלבד, שכן רק ה ריפוי פצע מתרחש כאן.
לסיכום, בממוצע, טיפול כירורגי וגם שמרני לוקח לפחות שישה שבועות, ובמהלכם הקרסול החיצוני שֶׁבֶר מוביל להפחתה באיכות החיים עקב אימוביליזציה שלה. עם זאת, נדרש זמן רב יותר לפני שניתן יהיה להעמיס את הקרסול באופן מלא, שכן לאחר סיום תהליך הריפוי, על הקרסול קודם להתרגל לעומס החדש עם עלייה הדרגתית ואיטית בעוצמתו. למרות הבדלים אישיים, פעילויות יומיומיות כגון ריצה או ענפי ספורט כגון שחיה ורכיבה על אופניים צריכה להיות אפשרית שוב בלי בעיות ובלי כְּאֵב כחודשיים לאחר תחילת הטיפול. עם זאת, יש להשהות ספורט בו עומסים גבוהים יותר על הקרסול למשך מספר חודשים.
