גורם למחלת אלצהיימר

מילים נרדפות במובן רחב יותר

מחלת אלצהיימר גורמת, דמנציה גורמת, דמנציה של אלצהיימר

דמנציה של אלצהיימר מאופיין בהרס של מוֹחַ תאים, המתבטאים בהתכווצות (ניוון) של אזורי המוח הנגועים. קליפת המוח של האונה הקדמית, הזמנית והפריאטית ואת ההיפוקמפוס מושפעים במיוחד. ה ההיפוקמפוס היא תחנת מיתוג מרכזית של מערכת הלימבית, שאחראי בין היתר על ביצועים אינטלקטואליים.

במהלך המאוחר של המחלה, התעלה המדולרית עם מסלולי ה מוֹחַ תאים מושפעים גם הם. הירידה במספר סינפסות קשור לתסמינים הקליניים המשפיעים על הנפש (קוגניטיבית). עם זאת, הסימפטומים הקליניים אינם תואמים בהכרח למידת השינויים המוכרים.

מושפע באופן קבוע גם גרעין הבסיס מיינרט, גרעין המרכז מערכת העצבים, המחובר ישירות לאונה הקדמית (קליפת המוח הקדמית). מסלולי החיבור מכילים את חומר המסנג'ר (נוירוטרנסמיטר) אצטילכולין, אשר קיים ב מוֹחַ בריכוז מופחת במקרה של ניוון גרעין הבסיס מיינרט. בנוסף, מסלולים אחרים עם המוליכים העצביים נוראדרנלין ו- סרוטונין, שמובילים ל ההיפוקמפוס, יכול להיות מושפע.

מחסור במוליכים עצביים אלו עשוי להסביר חלק מהתסמינים. בתכשירים הנתיחה של מוחם של חולי אלצהיימר שנפטרו, מופיעות מוגבלות של "גושי חלבון" (פלאקים סניליים) ו"חוטים "(סיבי אלצהיימר) מתחת למיקרוסקופ. משקעים אלה נוצרים רק במהלך המאוחר של המחלה ומובילים לאובדן תפקודם ולמותם של תאי עצב (נוירונים).

הסיבים ממוקמים בתאים (תוך תאיים) ומורכבים מחלבון. הפלאקים נמצאים מחוץ לתאים (חוץ תאיים) בהיפוקמפוס, בקליפת המוח ובאזורי מוח אחרים. הלוחות מתרחשים גם במידה פחותה בהרבה בתהליך ההזדקנות הרגיל או במחלות מוח אחרות, אך עם זאת נחשדים כגורמים לתהליכי ההשפלה ההולכים ומתקדמים במוחם של חולי אלצהיימר. לכן סיבי האלצהיימר ולוחות העמילואידים אופייניים, אך אינם ספציפיים, למחלת אלצהיימר בכמות מסוימת שעדיין לא ניתן לקבוע כמותית!