גשר (פונס): מבנה, פונקציה ומחלות

הגשר (הפונס) הוא קטע בולט לגובה של האזור גזע המוח. הוא נמצא בין המוח האמצעי למדולה.

מהו הגשר?

הגשר (מה"פונס "הלטיני) הוא קטע באנושי מוֹחַ. ביחד עם ה מוֹחַ מְאוּרָך, הפונס הוא חלק מה- המוח האחורי (מטצפלון). אפילו בחינה שטחית של מוֹחַ חושף את הגשר כבליטה רוחבית מוגבהת למדי. הוא ממוקם בין המוח התיכון (mesencephalon) למדולה (myelencephalon), ויחד עם שניהם במרכז מערכת העצבים זה יוצר את גזע המוח של מוֹחַ.

אנטומיה ומבנה

הגשר מחולק לחלק קדמי - הבסיס (lat. Pars basilaris pontis) - וחלק האחורי - מכסה הגשר (lat. Pars dorsalis pontis). בבסיס יש שתי בליטות אורכיות. דרך שניהם עוברת מה שמכונה דרכי פירמידה (החלק העיקרי של מערכת בקרת התנועה, tractus pyramidalis). בחריץ שבאמצע (lat.: Sulcus basilaris) פועל arteria basilaris, המהווה זרם חשוב לאספקת דם למוח. בחתך המוח יש קו חיבור גלוי בבירור של שני החצאים (ראפה), אותו חוצה מספר רב של סיבי עצב. גוף הטרפז (lat.: Corpus trapezoideum) ממוקם מאחורי הסיבים הרוחביים של בסיס הפונטין. הוא מהווה תחנה של מסלול השמיעה (חלק עצבי מרכזי של מערכת השמיעה). גב, גולגולתי עצבים VII (עצב הפנים) ו- VIII (lat.: עצב vestibulocochlear, עצב שיווי המשקל) נכנסים למשטח המוח בקצה הגבעול בזווית של מוֹחַ מְאוּרָך. עצב הגולגולת VI (lat.: עצב חוטף, אחראי על אחר עצבים לתנועת גלגל העין) יוצא מהגשר ב sulcus bulbopontinus בבסיס הגשר כלפי מטה. ה העצב הטריגמינלי (עצב גולגולת V חזק מאוד, "עצב שלישיה", תחושת מישוש מתווכת בפנים ותפיסת ריח) יוצא או נכנס לרוחב לגשר. חלק מרצפת הפוסה המעוינת (lat.: Fossa rhomboidea) יוצר את סגירת הגב של מכסה הגשר וכך של החדר הרביעי (חלל מלא נוזל מוחי). דרך הבטן המוחית האמצעית (lat.: Pedunculus cerebelli medius), הקשר עם מוֹחַ מְאוּרָך מוקמת משני הצדדים.

פונקציה ומשימות

הפונס מהווה מעבר לכל השטחים המחברים את אזורי המרכז מערכת העצבים ממוקם לפניו ומאחוריו, בין אזורי המוח והן עם ה- חוט השדרה. החומר הלבן של הפונס מכיל בנוסף לחוטי סיבים אורכיים אלה (בלטינית: fibrae pontis longitudinales), שטחים חזקים של סיבים רוחביים (בלטינית: fibrae pontis transversae). אלה מחברים את הגשר עם המוח הקטן. השטחים המחברים בין שני חלקי המטצפלון מקורם בגרעיני גשר כביכול (lat.: Nuclei pontis), הנחשבים לתחנות מיתוג. באמצעות אלה, בעיקר אזורי קליפת המוח באזור מוח מוח קליפת המוח מחוברת לאלה של המוח הקטן (בדרך כלל חוצה). גרעיני הגשר (מתווכים של השלכות מקליפת המוח וקליפת המוח הנגדית) נפרשים חזק. משובץ ביצירת הריריות (pontine) (רשת עצבית נרחבת ומפוזרת באזור גזע המוח), גרעיני המוצא המוטורי של כמה עצבים במוח (למשל, nucleus motorius nervi trigemini, nucleus nervi abducentis ו- nucleus motorius nervi facialis), שוכנים, בין היתר, בכובע הגשר. הפונס נחשב למרכז הרגולטורי עבור תפוצה ונשימה. זה גם מספק את הפונקציה של שמיעה וגם מפתחות.

מחלות

מחלות אופייניות של הגשר כוללות מיאלינוליזה מרכזית של פונטין (ZPM), תסמונת מילארד-גובלר (מה שמכונה תסמונת גשר) וגידולים. מיאלינוליזה מרכזית של פונטיין היא מחלה נוירולוגית. זה כרוך בפגיעה בציפוי סיבי העצבים בפונס. מחלה זו נגרמת כאשר היא נמוכה באופן חריג נתרן רמת (היפונתרמיה) באורגניזם מתוקנת מהר מדי. מיאלינוליזה אקסטראפונטין היא צורה מסוימת של ZPM בה מתרחש demyelination במוח הקטן, ליד החדרים, גרעיני בסיס, בסורגים ובקפסולה הפנימית. שתי צורות ה- ZPM נחשבות למחלות demyelinating אוסמוטיות, אשר יכולות להתרחש בו זמנית. דיאטות דלות מלח בשילוב עם רמות גבוהות של שתייה (אגג, ב תת תזונה ו אנורקסיה), תופעות לוואי של תרופות כגון תרופות משתנות or קרבמזפין), הפרעות הורמונליות (למשל, תסמונת שוורץ-בארטר, תסמונת בזבוז מלח מרכזית), מה שמכונה "מַיִם שיכרון "(למשל, במקרה של פגם טיפול בעירוי or טביעה תאונות), ו אלכוהוליזם יכול לעורר היפונתרמיה ובכך ZPM. תסמונת מילארד-גובלר היא תסמונת גשר כביכול בה הפרעות במחזור הדם מתרחשות באזור כף הרגל (pars basilaris pontis) (למשל, עקב שבץ). יתר על כן, מה שמכונה תסמונות גשר רוחביות ופרמדיאניות יכולות להתרחש. יש גם תסמונות חופות גשר. תסמונות גשר רוחביות נובעות בדרך כלל מ סְפִיגָה של arteriae circumferentes מתבשל ופוגע בצד אחד של pedunculus cerebellaris medius (זרוע הגשר). תסמינים של תסמונות גשר רוחבי כוללות פגיעה בתנועה ותחושה. תסמונות גשר של פרמדיאן - הידועות גם בשם תסמונות רגליים מגשר - נובעות מ סְפִיגָה מענפי הבזילאר עורק ועלול להופיע עם תסמינים כמו המפלגיה ספסטית. בתסמונות כובע גשר, ליקויי שמיעה, שיתוק מבט, שיתוק תחושתי או אטקסיה מוחית (הפרעה בדפוסי תנועה) מתרחשים עקב מחסור עצבי גולגולתי. גידול באזור הפונס יכול עוֹפֶרֶת לפגיעה בגזע המוח. סימנים לגידול כזה עשויים לכלול פזילה של העיניים, שיתוק של עצב הפנים (צניחה של מחצית הפנים), הפרעות בכיוון המבט, לא סדירות נשימה, אובדן פעילות מוטורית מרצון (למעט עין ו עַפְעַף תנועות), או שיתוק של שתי הידיים ושתי הרגליים (שלם פרפלגיה). גם חוש השמיעה עלול להיפגע; יתר על כן, יתכנו הפרעות בתודעה.