טיפול לאחר שבר חיצוני בקרסול

כיצד מטפלים בשבר בקרסול חיצוני?

טיפול המעקב בעקבות שבר בקרסול חיצוני תלוי עד כמה השבר היה מסובך (והיו פגיעות נלוות) ואיזה סוג טיפול נדרש לשבר בקרסול החיצוני. אולם באופן כללי, ניתן לעקוב אחר העקרונות הבאים: בין אם שֶׁבֶר טופל באופן שמרני או כירורגי, תמיד יש צורך לייצב ולשתק את קרסול מפרק לאחר הטיפול. משמעות הדבר היא כי האדם המושפע מקבל או טיח צוות (במקרה של פשוט שֶׁבֶרלפעמים יש מספיק סדים), אותם הוא / היא צריכים ללבוש בדרך כלל במשך כשישה שבועות, או שהוא לא אמור להופיע עם כל משקל גופו באותה תקופה.

עם זאת, תוך כדי הקלה על הפצועים רגל, יש צורך בהחלט לבצע גיוס מוקדם ככל האפשר ובעקבותיו טיפול פיזיותרפי. פיזיותרפיה יכולה להתחיל בדרך כלל מספר שבועות לאחר הניתוח שבר בקרסול חיצוני. בתחילה, על המטופל לשים משקל חלקי בלבד על רגלמה שאומר שהוא / היא צריכים ללכת איתו בתחילה קביים בלבד.

הכשרה מוקדמת של ניידות ב קרסול לכן המפרק חשוב כל כך על מנת להחזיר את התנועתיות המקורית, לחזק את השרירים, לשפר את דפוס ההליכה ולהאיץ את תהליך הריפוי. עד כמה העומסים מותרים להיות חזקים תלוי מאוד במהלך הריפוי האישי של המפרק החיצוני שֶׁבֶר, אך גם על דעת הרופא ויש להחליט על כל מקרה לגופו. על מנת להיות מסוגלים להעריך זאת, קליני קבוע ו קרני רנטגן בדיקות נחוצות.

עם זאת, עבור רוב הנפגעים ניתן להניח כי כ -6 עד 8 שבועות לאחר שבר המפרק החיצוני, ניתן יהיה להגביר את העומס עד להשגת נשיאת משקל מלא. מנקודה זו ואילך, דפוס ההליכה צריך להיות נזיל כמו בעבר וספורט ידידותי למפרקים כגון שחיה או שבדרך כלל רכיבה על אופניים צריכה להיות אפשרית שוב. פעילויות ספורט אחרות מאומצות יותר, כגון טֶנִיס או להימנע מכדורגל למשך מספר חודשים, אך ניתן לחדש אותו מאוחר יותר כעבור שלושה עד שישה חודשים. שנה בערך לאחר הניתוח שבר בקרסול חיצוני, חלקי המתכת המשמשים (ברגים או צלחות או חומר אחר) מוסרים לבסוף.