מודעות בגיל ההתבגרות | תסמינים של ADS

ADS בגיל ההתבגרות

לאבחן תסמונת הפרעת קשב בגיל ההתבגרות קשה ביותר ולעתים קרובות מהווה אתגר גדול בפני פסיכיאטרים ופסיכולוגים. הסיבה העיקרית לקושי זה היא שחלק מהתסמינים של הפרעת קשב וריכוז יכול להיות נורמלי למדי בתקופת ההתבגרות ולא מייצג ערך מחלה. הסיבה העיקרית לקושי זה היא שחלק מהתסמינים של הפרעת קשב וריכוז יכול להיות נורמלי למדי בתקופת ההתבגרות ולא מייצג ערך מחלה.

בין אם מדובר ב- ADS או בהתפתחות גיל ההתבגרות הרגילה מכריע גם בין היתר מתי התופעות נרשמו לראשונה על ידי הסביבה. לפיכך, ADS שמתחיל בגיל ההתבגרות הוא נדיר יחסית. לעתים קרובות הרבה יותר הסימפטומים הראשונים של הפרעת קשב וריכוז להתברר בתחילת הדרך ילדות.

ילדים בגילאי 5 עד 10 כבר יכולים להראות את הסימנים הראשונים של הפרעת קשב וריכוז. אם תסמינים אלו מתעצמים ועדיין קיימים במהלך גיל ההתבגרות, כנראה שמדובר בהפרעת קשב וריכוז. אם הסימפטומים מופיעים לראשונה בין הגילאים 12 עד 16, ADS אינו סביר למדי, אך לא ניתן לכלול אותו.

אל האני פסיכיאטר ולפסיכולוג יש גם מספר כלי אבחון בעזרתם ניתן לאבחן הפרעות קשב וריכוז בגיל ההתבגרות. אלו שאלונים עליהם המטופל או ההורים צריכים לענות. השאלונים שואלים למשל על הפרעות ריכוז, שינויים במצב הרוח, חוסר שקט, "חוסר יכולת" חברתית, עצבנות.

עם כל שאלה שעונה בחיוב, החשד ל ADS עולה. בפסיכיאטריה של ילדים ומתבגרים של ימינו, מקובל יחסית שהטיפול מתחיל בתרופות ברגע שאובחנה ADHD בקרב המתבגרים. כאן, תרופות כגון ריטלין משמשים בדרך כלל.

עם זאת, הטיפול הפסיכולוגי ההתנהגותי על ידי הילד פסיכיאטר או פסיכולוג חשוב ולעתים קרובות מוצג על ידי המבקרים כמועיל הרבה יותר. כאן המטופל צריך קודם כל להתבונן על ידי המטפלים כדי לראות אם זה באמת מהלך פתולוגי או מאפיין לא פתולוגי של התפתחות. בהמשך מתקיימים מפגשים פסיכותרפיים קבועים לעבודה על התנהגות המטופל בחיי היומיום הרגילים.

במקרה של צורות קלות של הפרעת קשב וריכוז, המתרחשת במהלך גיל ההתבגרות, אין צורך בתרופות. במקרה זה, תקופה ארוכה יותר של פסיכותרפיה מספיק לפחות להקל על תסמינים של הפרעת קשב וריכוז, אם כי לא כדי לרפא אותם לחלוטין. לעיתים יתכן שיהיה צורך לבצע טיפול פסיכותרפי לאורך מספר שנים על מנת להשיג יציבות של שיפור. במקרה של קורסים קשים של הפרעות קשב וריכוז, טיפול תרופתי הוא הכרחי בכדי להקל על סבלם היומיומי של המטופלים.

ADS במבוגרים

התמונה הקלינית המכונה תסמונת קשב וריכוז, הידועה בדרך כלל בפסיכיאטריה של ילדים, מופיעה גם אצל מבוגרים. מצד אחד, זה יכול לנבוע מהפרעת קשב וריכוז לא מטופלת ב ילדות, אך זו יכולה להיות גם תמונה קלינית חדשה בבגרות. בניגוד ל- ADHD, רכיב ההיפראקטיביות חסר ב- ADHD.

ההנחה היא כי 30-60% מהתסמינים המתפתחים ב ילדות להאריך לבגרות. נשים נפגעות מעט בתדירות גבוהה יותר מגברים. לעתים קרובות קל יותר לאבחן ADS בקרב ילדים מאשר אצל מבוגרים.

עם זאת, ישנן כמה שאלות סינון שיכולות לעזור באבחון הפרעות קשב וריכוז בבגרות. ישנם שאלוני סינון עבור אבחון ADHD שיכול לשמש א פסיכיאטר או פסיכולוג. לאחר שאובחנה הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגר, יש לשקול טיפול.

כיום הטיפול בתרופות יהיה מרוסן למדי והדבר ייחשב רק במקרים של לחץ סבל גבוה. בתדירות גבוהה הרבה יותר, יוזמים אמצעים לטיפול התנהגותי, אשר יכולים להתבצע על ידי פסיכולוג או להתבצע במרפאות מיוחדות של ADHD. הטיפול מתקיים בפגישות ונמשך מספר חודשים.

אחת התנאים המוקדמים היא התובנה של המטופל לגבי המחלה, שהיא לעתים קרובות המכשול הראשון. לעתים קרובות מאוד חולי ADS אינם יכולים להיות משוכנעים שהם חולים ויש צורך לטפל בהם בכדי להקל על סבלם היומיומי מכיוון שהם אינם מכירים בסבל כלשהו. הם דווקא מתייחסים לבעיה לתכונות האופי האינדיבידואליות שלהם ועשויים בהחלט להיות צודקים.

סיכויי ההצלחה כאשר הטיפול בהפרעת קשב וריכוז מתחיל בבגרותם מעורבים למדי. הטיפול לרוב ממושך ולעיתים מופסק על ידי המטופל. - האם לעיתים קרובות אתה חסר מנוחה?

  • האם אתה מגיב לעיתים קרובות לדברים פשוטים? - יש לך שינויים במצב הרוח? - האם יש לך בעיות ריכוז?
  • האם אתה מתחיל פרויקטים חדשים ועוצר אותם בקרוב? - האם היית מתאר את עצמך כאוטי או שאחרים מכנים אותך כך? - האם היית מתאר אזורים שונים בחיים כבעייתיים?