אבחון ADS במבוגרים

מבוא

האבחנה של ADS במבוגרים הוא תהליך מורכב מאוד. מכיוון שאין הוכחה פשוטה למחלה, יש צורך לזהות אותה הפרעת קשב וריכוז על בסיס סימפטומים ובדיקה מפורטת של המטופל. לשם כך נדרש צוות של רופאים ומומחים שונים. יש להוציא סיבות אחרות לתסמינים ולקבוע את חומרת המחלה. ה אבחון של ADS אינו קל ושייך לידיהם של רופאים מנוסים.

כיצד מאבחנים ADS בקרב מבוגרים?

בהגדרה, סימפטומים של הפרעת קשב וריכוז הספקטרום מתרחש ב ילדות, אך ניתן להתעלם מהם או לפרש אותם בצורה לא נכונה, במיוחד בסוג ADHD ללא היפראקטיביות וללא אימפולסיביות. מחלתם מאופיינת בבעיות חברתיות ופסיכולוגיות. חומרת ה- מצב הוא כל כך משתנה הפרעת קשב וריכוז מתבטא באופן שונה אצל כל פרט.

לעתים קרובות המטופל עצמו תופס את הסימפטומים יותר כתכונות אישיות שליליות. לפיכך, האבחנה לרוב אינה נעשית כלל או רק אצל מבוגרים. בנוסף, אסטרטגיות פיצויים לאחר שנים של תשומת לב ו חוסר ריכוז להקשות על האבחנה.

אם יש אינדיקציות להפרעות קשב וריכוז, אלה בדרך כלל מגיעים מהסביבה החברתית או מרופא שכבר מטפל בחולה במחלות אחרות הקשורות להפרעת קשב וריכוז. ה אבחון ADHD אז מורכב בעיקר מדיונים עם רופא מנוסה, שישאל במיוחד על הליבה תסמינים של הפרעת קשב וריכוז, מנגנוני פיצוי אופייניים ובעיות נלוות. שאלונים, מבחני התנהגות וראיונות עם הסביבה משלימים את האבחנה.

עם זאת, יסודי בדיקה גופנית נחוץ גם כדי לשלול גורמים אחרים לתסמינים. אופן ההתנהלות המדויק של הרופא משתנה ממטופל למטופל בשל השונות והמורכבות של האבחנה. זאת בהתבסס על הנחיות שערכו ועדות מומחים, המתארות, למשל, את הסימפטומים הנדרשים.

ברוב המקרים הגיוני לכלול את הסביבה החברתית המיידית. מקרים רבים של הפרעת קשב וריכוז נקבעים גנטית (משותפת) ותופעות ניתן למצוא גם אצל בני משפחה אחרים. בני משפחה וחברים יכולים בדרך כלל לדווח על חריגות טוב יותר מהמטופל עצמו.

אין בדיקות מעבדה וכדומה עבור ADS. ניתוחים גנטיים יכולים לזהות גנים הקשורים ל- ADS אצל המטופל, אך מכיוון שאלו אינם בהכרח גורמים למחלה ובדיקות כאלה הן יקרות ובעיות אתיות, הן נעשות רק למטרות מחקר. לכן אין עדויות למחלת ADS.

עם מספיק ניסיון ואבחון נרחב, מומחה עדיין יכול לבצע אבחנה אמינה יחסית ולטפל בחולה באופן הולם. חולי ADS סובלים לעיתים קרובות מבעיות פסיכולוגיות אחרות. חלקם נגרמים על ידי ADS, אחרים מתרחשים באופן עצמאי, אך בתדירות מעל הממוצע בקבוצת חולים זו. לכן אבחנה מעבר ל- ADS חשובה על מנת שתוכל לזהות ולטפל במחלות קשורות.