CT של הריאות
CT של ה- ריאות מספק תוצאות לגבי השינויים הקטנים ביותר בריאה וזאת תוך מספר שניות בהן ניתן להציג את הריאה כולה. שניהם דם כלי של ריאות ורקמת הריאה עצמה ניתנת להערכה טובה יותר על ידי טומוגרפיה ממוחשבת מאשר כמעט בכל הבדיקות הנפוצות האחרות. סיבה תכופה ל CT של הריאות היא הבדיקה למחלות נשימה כרוניות, במיוחד COPD, מה שמוביל גם לשינויים במסגרת התומכת.
כאן, תוצאת הבדיקה יכולה להשפיע באופן משמעותי על מהלך הטיפול. תחום נוסף הוא בחינת השינויים ב קרני רנטגן תמונה שיכולה להיות גידול. טומוגרפיה ממוחשבת מאפשרת אז להבדיל בין סיבות שונות לשינויים קרני רנטגן תמונה, שכן כל אלה נראים דומים בתמונות רנטגן רגילות.
מכיוון שבמהלך טומוגרפיה ממוחשבת תמונות רבות של כל קטע קטן ריאות ניתן לקחת, ניתן להעריך אפילו שינויים בטווח המילימטר ואם מדובר בגידול, ניתן לגלות בשלבים מוקדמים מאוד. כמו בטומוגרפיה ממוחשבת של הבטן, CT של הריאות ניתן לבצע גם עם מתן מדיום ניגודיות. זה הכרחי כדי להיות מסוגל להציג היטב את המבנים הקטנים והקטנים ביותר.
אם יש לבצע בדיקה עם חומר ניגודיות, חשוב לקחת אותה דם כדי לבדוק את הפונקציונליות של כליה על בסיס ערכים מסוימים, מכיוון שמדיום הניגוד מופרש דרך הכליות והכליה חייבת להיות בטאקט, או בחולים עם תפקוד מוגבל של הכליות, יש להתאים את המינון. חולים עם תפקוד לקוי בבלוטת התריס בהחלט צריכים ליידע אותנו על כך, מכיוון שמוצג הניגוד מכיל יוד וזה יכול להוביל גם לתפקוד לקוי של בלוטת התריס, במיוחד אם תפקודו כבר מופרע. ככל שהטומוגרפיה הממוחשבת הכרחית הפכה בימינו, מזיקותה עקב חשיפה לקרינה שנויה במחלוקת, במיוחד בקרב חולים אשר נאלצים לעבור בדיקות כאלה לעיתים קרובות יותר.
המילה מינון קרינה היא מונח קצת מעורפל ב רדיולוגיה. זה נקרא מינון נספג ומתאר כמה קרני רנטגן קרינה נספגת ברקמה כאנרגיה. זה מתבטא באפור (Gy), כאשר 1 Gy = J / kg, כלומר אנרגיה הנספגת ברקמה לקילוגרם.
פרמטר חשוב נוסף הוא המינון המקביל. בנוסף לכמות האנרגיה הנספגת, היא לוקחת בחשבון את סוג הקרינה. זה חשוב מכיוון שקיימים סוגים שונים של קרינה, אשר נבדלים באופן משמעותי בהשפעותיהם (ומזיקיהם לאורגניזם האנושי).
לכן, עבור המינון המקביל, המינון הנספג מוכפל בשקלול קרינה או גורם איכות. זה מתבטא בסיברט (Sv). המינון היעיל נגזר גם מכך, שלוקח בחשבון גם את העובדה שאיברים שונים מגיבים בצורה שונה לקרינה.
למשל, בלוטות המין כגון אשכים ו השחלות והאדום (המטופויטי) מח עצם רגישים מאוד לקרינה, ואילו משטח העור והעצם פחות. זה נלקח בחשבון על ידי הכפלת הגורם המקביל בגורם שקלול איברים; היחידה נותרה זהה, כלומר סיברט (Sv). כעת ניתן להשתמש בערכים אלה לתיאור החשיפה לקרינה הקשורה לבדיקה רדיולוגית כגון טומוגרפיה ממוחשבת.
מבחינים כאן באיזה חלק בגוף נבדק על ידי CT. בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של הבטן (CT בטן) משמעותה מינון יעיל של כ- 7 mSv לגוף. זה של חזה (חזה CT) הוא בערך 10 mSv וזה של גולגולת בערך 2mSv. להשוואה טובה יותר, ערכים אלה מושווים לאלה של בדיקת רנטגן רגילה.
צילום רנטגן בחלל הבטן (רנטגן בבטן) פירושו מינון יעיל של כ 1 mSv, צילום רנטגן של חזה חלל (חזה רנטגן) בשני מישורים כ 2 mSv וצילום רנטגן של ראש כ- 0.07 mSv. ניתן לשים ערכים אלה ביחס משוער לחשיפה הטבעית לקרינה. לפיכך, המינון היעיל של בדיקת בית חזה רנטגן - בחיי היומיום הקליניים של המשותף - תואם חשיפה לקרינה טבעית שאפשר היה להשיג בכ -15 יום של חיי יום יום רגילים.
משמעות ה- CT של בית החזה היא חשיפה טבעית לקרינה של כ- 3.5 שנים. לכן ברור שטומוגרפיה ממוחשבת קשורה לחשיפה גבוהה יותר לקרינה בהשוואה לבדיקת הרנטגן המקובלת. מכאן מתברר מדוע הדמיה של תהודה מגנטית, שכמו CT מאפשרת הדמיה רוחבית של מבני הגוף, כה חשובה. זה עובד עם שדות מגנטיים, כך שאין חשיפה לקרינה בכלל - בניגוד ל- CT.
כל המאמרים בסדרה זו:
