טיפול בקורטיזון
קורטיזון משמש מחלת קרוהן בעיקר לטיפול בהתקפים חריפים. זה יכול להיות מנוהל באופן שיטתי כטאבלט או במקרים מסוימים באופן מקומי כמו חוקן או קליסמה. בהתקפות קלות עד בינוניות, קורטיזון תכשירים מובילים כמעט תמיד לשיפור בתסמינים.
אפילו את ההישנות הקשות ביותר ניתן להביא לשליטה בכמחצית מהמקרים. ברגע שההישנות הסתיימה, יש לנסות להפסיק את קורטיזון והשתמש בתרופות אחרות המתאימות יותר לטיפול ארוך טווח במקום. אחרת, קורטיזון יכול להוביל לתופעות לוואי האופייניות ל גלוקוקורטיקואידים: עלייה במשקל מתרחשת, בעיקר בגלל אגירת מים ברקמה (בצקת).
בנוסף, זה יכול להוביל לאובדן עצם (אוסטאופורוזיס), היחלשות של המערכת החיסונית ופיתוח של סוכרת mellitus (סוכרת סטרואידים). אם משתמשים בו באופן מקומי, פחות קורטיזון נכנס לזרם הדם, ולכן יש פחות תופעות לוואי. גם בצורה מקומית, קורטיזון אינו מתאים לטיפול ארוך טווח, מכיוון שתופעות הלוואי עדיין עשויות להופיע בשלב מסוים.
אימורן
החומר הפעיל אזתיופרין הוא מה שמכונה מדכא חיסונים. פירוש הדבר שהוא מקטין את תפקוד ה- המערכת החיסונית. אפקט זה משמש לטיפול ב מחלת קרוהן, מכיוון שהוא גם מפחית דלקת במעי.
זה מושג על ידי עצירת הכפל של תאי התקפה מסוימים של המערכת החיסונית. לכן, אזתיופרין מסווג גם כתרופה ציטוסטטית כביכול. תופעות הלוואי של אזתיופרין הם יחסית לא ספציפיים, כולל אובדן שיער, סיכון מוגבר לזיהום, בחילה, הקאה, שלשול, ירידה במשקל, חום, כאבי מפרקים ו דם ספירת שינויים. בנוסף, זה יכול להיות בעל השפעה מזיקה לפרי, ולכן זה לא צריך להילקח על ידי נשים בהריון. בגלל מספר רב של תופעות לוואי אפשריות, הטיפול באזתיאופרין מתבצע תמיד תחת פיקוח רפואי צמוד. עם זאת, הוא מתאים לטיפול ארוך טווח מחלת קרוהן, מכיוון שהסיכון לתופעות לוואי נמוך עם פיקוח רפואי טוב.
