תרדמת סוכרתית

הַגדָרָה

סוכרת תרדמת היא צורה חמורה של ירידה מטבולית בחולים עם סוכרת mellitus. סוכרתית תרדמת מלווה בחוסר הכרה בכ -10% מהמקרים, וכ- 70% מהחולים ערים אך בעלי הכרה מוגבלת. שינוי התודעה הוא אפוא סיבוך תכוף של חירום סוכרתי זה ולכן נותן את השם לסילוק מטבוליזם מסוג זה.

הסוכרת תרדמת קיים בשתי צורות משנה. האחת היא תרדמת הסוכרת הקטואצידטית, והשנייה תרדמת הסוכרת ההיפרוסמולרית. תרדמת הקטואצידוטית שכיחה יותר בחולי סוכרת מסוג 1, בתרדמת ההיפרוסמולרית שכיחה יותר בסוכרתיים מסוג 2.

גורם לתרדמת סוכרתית

המנגנון הבסיסי שונה בשתי צורות התרדמת הסוכרתית. המשותף להם, לעומת זאת, הוא שהם נוצרים בגלל חוסר אינסולין וקודמים על ידי זיהומים, מכיוון שדרישות האינסולין בגוף משתנות במהלך זיהומים.

  • תרדמת קטואצידטית: חוסר מוחלט אינסולין, ההורמון שמתחלף דם סוכר, גורם למוגבה סוכר בדם רמות (> 300 מ"ג / ד"ל).

    בנוסף, היעדר אינסולין מגרה מטבוליזם של שומן ומפרק את חומצות השומן בגוף. מוצרי השפלה הם מה שמכונה גופי קטון, המובילים לחומציות יתר (חומצה) של ה דם ותן לצורה זו של תרדמת סוכרתית את שמה. תרדמת הקטואצידטית היא לעתים קרובות הביטוי הראשון של סוכרת mellitus סוג 1 בחולים צעירים שנמצאים לראשונה במצב של מחסור מוחלט באינסולין.

  • תרדמת היפרוסמולרית: כאן יש מחסור יחסי באינסולין.

    האינסולין העומד לרשות הגוף אינו מספיק כדי להוריד כראוי את דם רמת סוכר, שיכולה להגיע לערכים מעל 1000 מ"ג / ד"ל. ה אוסמולריות של הדם (מספר החלקיקים המובילים לזרימת נוזלים לדם כלי) מוגברת על ידי מולקולות הסוכר, מה שמעניק לצורה זו של תרדמת סוכרת את שמה. מים זורמים לדם כלי (כמעט לדלל את סוכר בדם רמה) וכך מוביל ל התייבשות (התייבשות). הימצאות אינסולין "שיורי" מונעת את חילוף החומרים של חומצות שומן ומונעת היווצרות גופי קטון וחומציות יתר. הגורמים השכיחים ביותר לתרדמת hyperosmolar אצל חולי סוכרת מסוג 2 הם טיפול תרופות משתנות ("טבליות מים") ושגיאות תזונה.