תרדמת ומוות מוחי
מוֹחַ מוות היא הגדרה קבועה של מוות שהוצגה בשנת 1968. היא מתייחסת לאובדן הבלתי הפיך של כולם מוֹחַ פונקציות עקב נרחבות תא עצב מוות, לפיו תפקוד הלב וכלי הדם עדיין נשמר על ידי מכני מבוקר אוורור. זה נחשב כסימן הבטוח ביותר למוות, כך שנקרא מוֹחַ ניתן להשתמש באבחון מוות לצורך הערכה חד משמעית של מותו של אדם.
גם בהקשר של תרומת איברים ו הַשׁתָלָה, הקביעה של מוות מוחי או אבחון מוות מוחי הוא תנאי הכרחי להליכים נוספים ולהסרת האיברים שלאחר מכן. מוות מוחי מאובחן על ידי שני רופאים (נוירולוגים) הפועלים באופן עצמאי זה מזה, שאינם בעצמם מעורבים בשום מתוכנן הַשׁתָלָה/ הסרת איברים. למרות זאת, מוות מוחי ניתן לאבחן רק בתנאי טיפול נמרץ על ידי שמירה על דם מחזור וספיגת חמצן של אברי הגוף באמצעות מכני אוורור, החלפת הורמונים וטיפול במחזור הדם.
אינדיקציות קליניות למוות מוחי הן היעדר ספונטני נשימה, מחסור ב גזע המוח רפלקס (כמו ה שיעול רֶפלֶקס, תַלמִיד רפלקס (אור מהיר), עַפְעַף רפלקס סגירה), אובדן הכרה (תרדמת) ואישונים מהירים. אינדיקציות מכניות נוספות עשויות להיות קו אפס בצורת הגל של המוח (EEG), כמו גם ללא סימנים ל דם זרימה במוח אולטרסאונד או הדמיית כלי מוח (אנגיוגרפיה). תרדמת היא הצורה החמורה ביותר של הפרעה בתודעה, בה המטופל כבר לא מסוגל להעיר אפילו על ידי הופעה חוזרת ונשנית של כְּאֵב גירויים.
זה נגרם על ידי הפרעה בולטת של מוח מוח, שיכולות לנבוע ממגוון מחלות בסיסיות. א תרדמת נגרמת לעיתים קרובות, למשל, על ידי א שבץ, הפרעה של חילוף החומרים בסוכר, מחסור בחמצן, כבד or כליה כישלון או הרעלה.
