פרזיס מרים רגליים הוא שיתוק של השרירים האחראים על הרמת כף הרגל. אלה שרירים שנמצאים בקדמת התחתון רגל ומשוך את קרסול מפרק לרגל. שרירים אלה נקראים שריר הטיביאליס הקדמי, שריר האקסטנסור דיגיטורום לונגוס ושריר האקסטנסור הלוציס לונגוס וכולם מעורבים על ידי אותו עצב, העצב הסיבתי.
אם עצב זה נפגע, השרירים כבר לא יכולים לעבוד וכבר לא ניתן להרים את כף הרגל כהלכה בזמן ההליכה. העצב יכול להיפגע במהלך שלו, ובמקרה זה הוא נקרא נגע עצבי היקפי, אך גם נזק מרכזי יכול להתרחש, למשל כתוצאה מ שבץ או חתך רוחב. המאמרים הבאים עשויים גם לעניין אתכם: כאבים בכדור הרגל, דורבן בעקב פיזיותרפיה, תקלות ברגל פיזיותרפיה
תרגילים
ביסודו של דבר, תרגילים למתיחת הרגליים על הרגליים חייבים להתבצע בעקביות ובקביעות, למרות שבתחילה זה יכול להיות מאוד מוטיבטיבי שלא נראה שום תנועה ומשתנה מיד. סיבולת ו סבולת נדרשים! התחדשות רקמת העצבים אורכת זמן רב וחשוב לקבוע את הגירויים הנכונים באופן קבוע ועקבי.
תרגילים מועילים, המוצגים להלן, יכולים להיות:
- שים את כף הרגל בישיבה
- הגדר גירוי מישוש
- הגדר גירוי תרמי
- הרם את כף הרגל בצורה פסיבית
- מתחו את מפרק הקרסול
- מתחו את מפרק הקרסול, וריאציה 2
אתה יכול להתחיל בישיבה ולנסות לשים את כף הרגל מונחת על הרצפה על העקב. תלוי במידת הנגע, ככל הנראה שום תנועה לא תיראה כלל. עם זאת, דחף התנועה מעובד באופן מרכזי ב מערכת העצבים וכך משרת את ההדרכה.
חשוב להתאמן שנגעים עצביים ישתמשו בכמה שיותר גירויים כדי לעורר את עצבים. בעת פעילות גופנית התנועה, יש לבצע תמיד שליטה במבט. עדיף לעשות את התרגיל מול המראה ולהניע איתו את כף הרגל הבריאה שלך.
לדוגמא, המטופל יושב על שרפרף מול מראה. הרגליים ממוקמות בזווית של 90 מעלות ונמצאות זו מזו ברוחב הירך. עכשיו המטופל מרים את הרגליים עד שהן על העקבים.
יתכן שאין תנועה בצד הפגוע כלל, אך המטופל עדיין צריך לחשוב על התנועה ולבצע אותה תמיד נפשית. זה יכול להיות מאומץ מאוד. יש לבצע את התרגיל באופן מודע ומרוכז כ -10 פעמים.
ואז יש הפסקה של דקה בערך והתרגיל חוזר על עצמו 1-3 פעמים. אימון זה יכול להיעשות מספר פעמים ביום. גירוי נוסף העלול להיחשף לפגועים עצבים הוא הגירוי המישוש.
כאן המטופל יכול להפעיל את השרירים המשותקים על ידי הקשה קלה עליהם. בזמן שהמטופל מנסה להדק את כף הרגל באמצעות פרזה של מרים כף הרגל, הוא נותן משיכות קצרות ומחואות כפיים לשרירים. כאשר מורידים את כף הרגל, או בשלב הרפיה, אין סטירה!
ניתן לבצע תרגיל זה גם מספר פעמים ביום בשלוש קבוצות של 3 חזרות. כאן נדרש ריכוז. עזרה נוספת היא השימוש בגירויים תרמיים.
בפיזיותרפיה, סוכריות קרח משמשות לעיתים קרובות לטיפול בפרזה של מרימי כף הרגל. זה אפשרי גם להתעמלות בבית. במקום למחוא כפיים לשריר הפגוע, הוא יכול להיחשף לגירוי קור קצר וחזק עם קוביית קרח או דומה.
גם כאן, הדבר חל: במהלך מאמץ יש להשתמש בגירוי הקור, ואילו במהלך הַרפָּיָה הגירוי נעדר. יתר על כן, כדאי לאמן את תנועת כף הרגל באופן פסיבי אם לא ניתן לבצע אותה באופן פעיל או מספיק בכדי לשמור על ניידות המפרק. ניתן להשתמש בחגורה או במגבת לכך.
המושפעים קדימה ממוקמת בלולאה וכאשר היא מורמת, המטופל יכול גם להרים באופן פסיבי את כף הרגל על ידי משיכה בלולאה. העקב צריך להישאר על הקרקע במידת האפשר. יכול להיות שיש קל מתיחה בעגל.
אם אין אפשרות לתנועה בכף הרגל, קרסול יש למתוח את המפרק כדי למנוע היווצרות חוזה. למטרה זו, המטופל יכול לעמוד מול קיר בצעד קפיצה. כף הרגל הפגועה עומדת מאחור, כף הרגל הבריאה צמודה לקיר. כעת המטופל יכול להישען קדימה על הקיר בזמן שעקב כף הרגל הפגועה נשאר בחוזקה על הרצפה.
התוצאה היא א מתיחה בעגל. יש להחזיק בתפקיד כ -20 שניות וניתן לבצעו 3 פעמים ברציפות עם הפסקות קצרות בין לבין. ניתן לבצע תרגיל זה גם מספר פעמים ביום.
אם המטופל אינו יכול לשלוט שהעקב נשאר על הקרקע במהלך תרגיל זה, הוא יכול לחלופין להניח את כף הרגל הפגועה על הקיר. במידת הצורך, מיקום זה מהמושב קל יותר מכיוון שהוא יכול למקם את כף הרגל המשותקת טוב יותר על הקיר בעזרת ידיו. כעת המטופל מנסה לקרב את הברך לקיר כך שהוא מרגיש מתיחה בעגל.
ניתן להשתמש גם במכשירים חשמליים, וסדיים זמינים לשימוש יומיומי, כך שהמטופל יוכל ללכת בבטחה ופיזיולוגית ככל האפשר. על המטפל לעבוד על תוצאות מוכוונות תכנית אימונים עם המטופל. תרגילים נוספים ניתן למצוא במאמרים:
- תרגילים לשבר בקרסול
- תרגילי מפרק הקרסול
- רצועה קרועה ברגל - מה לעשות?
