פעם אחת מוֹחַ הבין מה הוא תופס, הוא מחליט במהירות אם יש צורך בפעולה: צופר חזק ברחוב מוביל אותי לקפוץ למדרכה הצילה, שריקה בעשב מובילה אותי לפנות לעבר מקור הרעש ולהימנע ננשך על ידי הנחש. לעומת זאת, צפירה באצטדיון כדורגל לא תעלה ממני תגובה ספציפית; שריקתו של בקבוק משקה מוגז שנפתח, נוטה יותר לעורר תשומת לב כאשר הוא נעדר.
אם מרכז הבקרה רואה פעולות הכרחיות, הוא שולח את הבקשה המתאימה לחלקי הגוף בהתאמה - כפות הרגליים קופצות, היד מטלטלת או לכיוון, העיניים פקוחות או פוזלות. בין אם תגובה מוצלחת ומה קורה לאחר מכן, אודותיה מוֹחַ מודיעים אז שוב על ידי איברי החושים המתאימים.
תפיסה בראיית המדעים
מהי תפיסה, כיצד היא פועלת, מדוע ואיך ניתן להפריע או לרמות אותה, איזה תפקיד היא ממלאת עבורנו או עבור תחומים אחרים (למשל פרסום) - היבטים אלה מוארים בתחומים רבים, כגון פסיכולוגיה, רפואה (במיוחד חושי ונוירופיזיולוגיה), פיזיקה וכימיה, אך גם פילוסופיה וסוציולוגיה. בפסיכולוגיה קיימים מגוון דיסציפלינות וגישות שונות בהקשר זה - הנה מבחר:
- פסיכופיזיקה: מחפש קשרים המתארים מתמטית בין התכונות הפיזיקליות של גירוי לתחושה הסובייקטיבית שמופעלת על ידיו.
- פסיכולוגיית גשטלט: מנסה למצוא קביעות לפיהן הגירויים נבחרים ומאורגנים על ידי ה- מוֹחַ; חוקים אלה עומדים בבסיסם, למשל, רבים אשליה אופטית.
- פסיכולוגיה תפיסתית קוגניטיבית: בוחנת באופן ניסיוני את ההשפעות ההדדיות של התפיסה, זיכרון, חשיבה ושליטה בפעולה; הגישה החישובית משתמשת במודלים ממוחשבים למטרה זו המנסים לשחזר את ביצועי המערכת התפיסתית.
- פסיכולוגיה התפתחותית: עוסקת בפיתוח התנהגות; היבט חלקי של זה הוא גם כיצד מתפתחת תפיסה (תינוק).
- תורת תפיסה אקולוגית: מניחה שהתפיסה נועדה לזהות באובייקט את התועלת שיש לה לפעולה קונקרטית.
- נוירופסיכולוגיה: תחום עבודה די חדש המשתמש בטכניקות אינסטרומנטליות למדידת פעילויות מוח הקשורות לתהליכים תפיסתיים.
