בריאה תסחיף (LE) (מילים נרדפות: Arterial תסחיף ריאתי; תַסחִיפִי דלקת ריאות; אוטם ריאות תסחיף; תסחיף ריאתי פולמנטי; אוטם ריאתי המורגי; אוטם של ריאות; רֵאָתִי עורק תסחיף (LAE); תסחיף ריאתי; אוטם ריאתי; טרומבואמבוליזם ריאתי; רֵאָתִי פקקת; תסחיף ריאתי מאסיבי; תסחיף ריאתי לא מסיבי; תסחיף ריאתי לאחר הניתוח; תסחיף עורק ריאתי; טרומבואמבוליזם בעורקי הריאה; טרומבואמבוליזם בעורקי הריאה; תסחיף ריאתי; אוטם ריאתי; טרומבואמבוליזם ריאתי; טרומבואמבוליזם ורידי ריאתי; תסחיף ריאתי; פקקת עורקים ריאתי; אוטם ריאתי טרומבוטי; טרומבואמבוליזם ורידי (VTE); ICD-10-GM I26. -: ריאתי תסחיף) היא חסימה מכנית ("חסימה או היצרות") של ריאתי אחד או יותר עורק ענפים (ענפי עורק הריאה) הנגרמים בעיקר על ידי אגן-רגל פקקת (כ 90% מהמקרים) לעתים רחוקות יותר על ידי פקקת (דם קריש) מהגפיים העליונות. בקשר עם עמוק וָרִיד פקקת של רגל ואגן (עמוק וָרִיד פקקת, (TVT); "פקקת ורידים עמוקים", DVT), נעשה שימוש גם במונח טרומבואמבוליזם ורידי (VTE). יתר על כן, תסחיף יכול לנבוע גם משברי רקמות, אוויר, שומן או גופים זרים. ניתן להבחין בארבע דרגות חומרה של תסחיף ריאתי:
- יציב המודינמית ללא זכות לֵב חוסר תפקוד.
- יציב המודינמי עם תפקוד לקוי של הלב הימני
- עם תסמיני הלם
- חובת החייאה
תסחיף ריאתי חריף עם חוסר יציבות המודינמית (מצב בו מחזור הדם נפגע במידה קלינית רלוונטית) והביטויים הקליניים שלו:
- דום לב
- חסימתי הלם - סיסטולי דם לחץ <90 מ"מ כספית או כאשר מדכאי כלי דם (תרופות שמעלים או תומכים לחץ דם) נדרשים לשמור עליו מעל 90 מ"מ כספית. ההופעה של אותו דבר אם כי אין כֶּרֶך מחסור ובאותה עת סימנים של תת-עירוי (מופחת דם זרימה) לאיברים ניכרים. זה מלווה בירידה בערנות (תשומת לב), קר לח עור, גדל חומצת חלב ריכוז ואוליגוריה (ירידה בשתן כֶּרֶך עם מקסימום יומי של 500 מ ') / אנוריה (חוסר תפוקת שתן; מקסימום 100 מ"ל / 24 שעות).
- לחץ דם מתמשך - סיסטולי לחץ דם <90 מ"מ כספית או ירידה בלחץ הדם הסיסטולי ב- ≥ 40 מ"מ כספית, משך זמן> 15 דקות ולא בגלל הפרעות קצב (הפרעות קצב לב), hypovolemia (ירידה בכמות הדם המסתובבת ב תפוצה), או אלח דם (הרעלת דם).
תסחיף ריאתי הוא הגורם השלישי המוביל למוות קרדיווסקולרי, עם שכיחות גבוהה של מקרים שלא דווחו. זה קורה לעיתים קרובות אצל אנשים משותקים. יתר על כן, אצל נשים בגיל הפוריות, שיעור תסחיף ריאתי קטלני בכל מקרי המוות גבוה יחסית. שכיחות שיא: השכיחות המקסימלית של תסחיף ריאתי היא בין הגילאים 60 עד 70. עבור חולי ניתוח כלי דם, שיא ההיארעות של הניתוח הניתוחי (המתאר את התקופה שלפני, במהלך ואחרי הניתוח) תסחיף ריאתי נמצא לאחר הניתוח (לאחר הניתוח) יום 3 ובניתוח כללי ביום שלאחר הניתוח 9. השכיחות (שכיחות מחלה) של תסחיף ריאתי לכל החולים המאושפזים היא 1-2% (בגרמניה). עָמוֹק וָרִיד פקקת (TBVT) שכיחה פי שלוש מאשר טרומבואמבוליזם. שכיחות (תדירות המקרים החדשים) של תסחיף ריאתי היא כ- 60-70 מקרים לכל 100,000 תושבים בשנה (בגרמניה). שכיחות תסחיף ריאתי שנרכש בקהילה בקרב מבוגרים הוא כ -28 לכל 100,000 אוכלוסיה ובילדים עד 4.9 לכל 100,000 אוכלוסייה. בחולים מאושפזים, ההיארעות נחשבת עד 57 לכל 100,000. שכיחות תסחיף ריאתי מלא (מהלך חמור) היא 1 לכל 100,000 אוכלוסיות בשנה. תסחיף ריאתי ניתן לאתר נתיחה של נתיחה בקרב 10-15% מהמתים. מהלך ופרוגנוזה: מהלך המשך תלוי בין היתר בחומרת תסחיף הריאה, בגיל המטופל, מחלות קודמות והאם פקיקו מתמוסס שוב (restitutio ad integrum) או שהכלי נשאר סגור (אוטם ריאתי). תסחיף ריאתי חוזר לעיתים קרובות ואז הוא קשור בשיעור תמותה גבוה יותר (מספר מקרי המוות בתקופה מסוימת, יחסית למספר האוכלוסייה הנוגעת בדבר). שיעור ההישנות הוא 30%. לגברים יש סיכון גבוה יותר להישנות מאשר לנשים. כתוצאה מהמחלה עלולות להתרחש מגבלות בפעילות גופנית והשפעות פסיכולוגיות, כולל התפתחות של פקקת טרומבואמבולית כרונית. יתר לחץ דם ריאתי (CTEPH). האחרון יכול עוֹפֶרֶת לחסימה של חלק מה- מחזור הדם הריאתי, וכתוצאה מכך עלייה בהתנגדות כלי הדם הריאתית. קטלניות לאחר הניתוח (תמותה ביחס למספר האנשים הסובלים מהמחלה) היא 0.2-0.5% למרות מניעה.
