תסמינים
מאחר שתפקוד בלוטות יותרת הכליה מופרע מחלת אדיסון, ייצור שונים הורמונים לקוי. הסימפטומים האופייניים מורגשים כאשר כ 90% מקליפת יותרת הכליה כבר נהרסת. קורטיזול, אלדוסטרון והמין הורמונים לא ניתן לייצר עוד בכמויות מספיקות.
לעומת זאת, הריכוז של ACTH, הורמון של בלוטת יותרת המוח ב מוֹחַ, הממריץ את ייצור ההורמונים בבלוטת יותרת הכליה, גדל משמעותית. המחסור באלדוסטרון כקורטיקואיד מינרלי מוביל לירידה דם לחץ (לחץ דם) עקב אובדן נתרן ומים (התייבשות). בנוסף, יש עלייה ב אשלגן ב דם.
אצל הנפגעים, המחסור במלח מתבטא ברעב מוגבר למזון מלוח. היעדר קורטיזול כהורמון לחץ מוביל לתחושת חולשה, בחילה וירידה במשקל. ה דם רמת הסוכר יורדת גם היא (היפוגליקמיה).
בנוסף, מתרחש שיזוף מוגזם של העור (היפרפיגמנטציה), שמקורו בשחרור מוגבר של ACTH. כהפקת המין הורמונים לקוי גם, נשים סובלות לעיתים קרובות ממחסור בבית השחי והערווה שער וגברים סובלים מבעיות עוצמה. אצל תינוקות אובדן תפקוד של בלוטות יותרת הכליה ניכר כתחנה בגדילה.
במצב חירום קיצוני זה יכול להוביל גם לדיסול הורמונלי מוחלט, מה שנקרא משבר אדיסון. זה יכול להוביל לפגיעה מטבולית מסכנת חיים ודורש טיפול רפואי אינטנסיבי מיידי. היפרפיגמנטציה של העור נמצאת באי ספיקת יותרת הכליה.
זה נגרם על ידי כמות מוגברת של ACTH. זה נובע ממבשר הפרופיומלנוקורטין או בקיצור POMC. POMC הוא גם מבשרו של הורמון הפועל על המלנוציטים בעור. המלנוציטים הם תאי עור האחראים על צביעת העור או צבעו. לפיכך, שחרור מוגבר של POMC או ACTH מוביל לגירוי חזק יותר של המלנוציטים ובהמשך להיפרפיגמנטציה או ל"הכהה "של העור.
כל המאמרים בסדרה זו:
