Hallux Valgus: תסמינים, גורם, טיפול

הולוקס ואגוס (הבוהן הגדולה, הבוהן הבוהן, הבוהן הגדולה X, הבוהן העקומה; ICD-10-GM M20.1: הולוקס ואגוס (נרכש)) מתאר דפורמציה המופיעה לעיתים קרובות של הבוהן הגדולה, ובכך היא לא מיושרת בכל המימדים מפרק metatarsophalangeal. הבוהן הגדולה זווית כלפי חוץ (lat. Valgus = עקום) והראשונה מטטרסל עצם מופנית לכיוון הקצה הפנימי של כף הרגל.

הולוקס ואגוס הוא הנפוץ ביותר קדימה דפורמציה או מיצוי אצבע.

בהתאם ללוקליזציה של העיוות, מבחינים בין הצורות הבאות:

  • Hallux valgus interphalangeus - העיוות של valgus ממוקם במפרק הטרמינלי.
  • Hallux varus - עיוות valgus למדיאלי (ב מפרק metatarsophalangeal לכיוון הקצה הפנימי של כף הרגל).

יחס מגדרי: נשים מושפעות לעיתים קרובות יותר מאשר גברים.

שיא תדירות: המחלה מתרחשת בעיקר בגיל העמידה והבוגר. התרחשות לעיתים קרובות רק בצד אחד, לפעמים בשני הצדדים.

שכיחות (שכיחות מחלה) היא 23% מבני 65 ומעלה כ- 35% מבני 65 ומעלה. במדינות מתועשות מערביות השכיחות גבוהה יותר מאשר במדינות או בתרבויות בהן אנשים הולכים יחפים או מעדיפים ללבוש נעליים פתוחות (סנדלים). נעליים צמודות וסגורות מעדיפות התפתחות של הלוקס וולגוס.

מהלך ופרוגנוזה: בדרך כלל מתרחשות תלונות מעטות בלבד. עם זאת, הלוקס וולגוס יכול להיות מלווה ב כְּאֵב ונקודות לחץ בנעל ובכך משפיעות באופן משמעותי על המטופל בחיי היומיום. אם כְּאֵב מתרחשת, היא מקומית בבסיס הבוהן הגדולה. אם לא מטפלים בו, מצב הוא פרוגרסיבי. לעתים קרובות הטיפול רצוי מסיבות קוסמטיות. בגיל מבוגר, הלוקס וולגוס יכול עוֹפֶרֶת לחוסר יציבות בתנועה, להגדיל את הסיכון לנפילות.