דיכאון: תסמינים, תלונות, סימנים

להלן התסמינים של פרק דיכאוני:

תסמינים עיקריים

  • מצב רוח מדוכא, מדוכא
  • אובדן עניין וחוסר שמחה
  • חוסר כונן, עייפות מוגברת (לרוב גם לאחר מאמצים קטנים) ומגבלת פעילות

תסמינים נוספים (על פי ICD-10 (ראה פרק F32 שם):

  • ירידה בריכוז ותשומת לב
  • ירידה בהערכה העצמית ובביטחון העצמי
  • רגשות אשם ותחושות חוסר ערך
  • השקפה שלילית ופסימית על העתיד
  • מחשבות / פעולות אובדניות
  • נדודי שינה (הפרעות שינה)
  • חוסר תיאבון (ירידה בתיאבון)

סיווג חומרת הדיכאון

  • מָתוּן דכאון: (2 תסמינים עיקריים + 2 תסמינים נוספים) + סימפטומים ≥ שבועיים.
  • לְמַתֵן דכאון: (2 תסמינים עיקריים + 3-4 תסמינים נוספים) + סימפטומים ≥ שבועיים.
  • חמור דכאון: (3 תסמינים עיקריים + ≥ 4 תסמינים נוספים) + סימפטומים ≥ שבועיים.

תת-סוג: תסמונת סומטית ותסמינים פסיכוטיים

ב- ICD-10 ניתן גם לסווג פרקי דיכאון קלים או בינוניים כבעלי תסמונת סומטית בנוסף לתסמינים העיקריים והנוספים. מאפיינים אופייניים של התסמונת הסומטית הם:

  • אובדן עניין או הנאה בפעילויות מהנות בדרך כלל.
  • חוסר יכולת להגיב רגשית לסביבה ידידותית או לאירועים משמחים
  • התעוררות בוקר מוקדמת, שעתיים או יותר לפני השעה הרגילה
  • בוקר נמוך
  • הממצא האובייקטיבי של עיכוב או תסיסה פסיכו-מוטורית.
  • אנורקסיה מסומנת (אובדן תיאבון)
  • ירידה במשקל, לרוב יותר מ -5% ממשקל הגוף בחודש האחרון.
  • אובדן משמעותי של הליבידו

דיכאון עם תסמונת סומטית תואם את הצורה על פי הפרעת הדיכאון שנקראה בעבר "אנדוגנית" או "אוטונומית". ב- ICD-10, התסמונת המכונה "סומטית" נקראת שם נרדף גם "מלנכולית", "חיונית", "ביולוגית" או "אנדוגנו-מורפית". תסמינים פסיכוטיים אופייניים כוללים:

  • אשליות
  • הזיות
  • טיפשות דיכאונית (נוקשות הגוף). אשליות והזיות

הערה: באשליות, המציאות מתפרשת בצורה לא נכונה, תוך כדי הזיות, נתפסים דברים שלא קיימים. חלוקה לפרק דיכאוני

  • מונופאסי
  • חוזר / כרוני
  • במסגרת קורס דו קוטבי

תלונות שעשויות להעיד על הפרעת דיכאון (שונה מ-)

  • עייפות פיזית כללית, העייפות
  • הפרעות בתיאבון, לחץ קיבה, ירידה במשקל, עצירות (עצירות), שלשול (שִׁלשׁוּל).
  • נדודי שינה (הפרעות שינה: קושי להירדם ולהישאר ישן).
  • תחושת לחץ בגרון ו חזה, תחושת גלובוס (תחושת גוש: תחושת גוף זר בגרון או בגרון מתלוננת, אשר ללא קשר לצריכת מזון).
  • הפרעות תפקודיות:
    • לב ומחזור - למשל טכיקרדיה (דופק מהיר מדי:> 100 פעימות לדקה), הפרעות קצב, סינקופה (אובדן הכרה רגעי).
    • נשימה - למשל קוצר נשימה (קוצר נשימה).
    • בטן ומעיים
  • כאב ראש מפוזר
  • סחרחורת, הבהוב מול העיניים, הפרעות ראייה.
  • מתח שרירים, מפוזר כאב עצבי (כאב אורגיני).
  • אובדן הליבידו, סיסטרין וסת (מחזור), אין אונות, הפרעות בתפקוד המיני.
  • הפרעות קוגניציה (הפרעות זיכרון)

להלן תסמיני הדיכאון, המחולקים לתלונות פסיכולוגיות וסומטיות:

תלונות פסיכולוגיות

  • חוסר אונים ודכדוך, עצב - מצב רוח חסר תקווה, לעתים קרובות הגרוע ביותר בבוקר.
  • עייפות מוגברת
  • תסיסה (אי שקט פנימי) וריקנות
  • תוֹקפָּנוּת
  • חרדה או עצבנות
  • חוסר ג'וי דה vivre (חוסר שמחה) - ירידה בעניין ונסיגה מהסביבה החברתית.
  • מחלה מוגזמת
  • חוסר הריכוז
  • האטה כללית בפעילות נפשית
  • חוסר החלטה וקושי לחשוב בבהירות
  • אובדן עניין - חוסר עניין בבגדים ובמראה החיצוני.
  • ירידה בהערכה העצמית
  • רגשות אשם, האשמות עצמיות
  • היפוכונדריה
  • אובדן הליבידו בקרב גברים ונשים
  • עיסוק מתמיד במחשבות פסימיות
  • תפיסת צבע מופרעת - הכל נראה אפור
  • תחושת חוסר תקווה
  • מחשבות התאבדות

תלונות סומטיות

  • הפרעות שינה - התעוררות מוקדמת (= שינה עד הסוף) ובעיות בהירדמות.
  • אנורקסיה (אובדן תיאבון) וירידה במשקל - אך אצל חלק מהחולים נצפתה אכילת יתר, מה שמוביל במהירות להשמנת יתר
  • עצירות (עצירות)
  • כאב בלתי מוסבר או אי נוחות כואבת בכל חלק בגוף
  • כְּאֵב רֹאשׁ
  • תלונות פיזיות

הסימפטומים יכולים להתפתח לאורך שבועות וחודשים או בימים או בשעות.

הבדלים בין המינים (רפואה מגדרית)

  • דפוסי תסמינים:
    • זכר: עצבנות, אגרסיביות והתנהגות אנטי חברתית, כמו גם מוגברת עד מוגזמת כּוֹהֶל ו ניקוטין שימוש (שימוש בסמים); אובדנות מוגברת (נטיות אובדניות).
    • אישה: אי שקט, מצב רוח מדוכא וקינה.

דיכאון בגיל מבוגר

בגיל מבוגר, ישנם מוזרויות מסוימות מבחינת הסימפטומים. דיכאון זקנה מאופיין באותם תסמינים כמו דיכאון אצל אנשים צעירים. עם זאת, מחלות נלוות (מחלות נלוות) כגון סוכרת דיכאון, אפופלקסיה (שבץ), מחלת פרקינסון, או הפרעות פסיכיאטריות כגון הפרעת חרדה or דמנציה לסבך את האבחנה של דיכאון בגיל מבוגר. באופן כללי ניתן לומר כי בגיל מבוגר, במיוחד בנוכחות צורך בטיפול, תלונות פיזיות קיימות מגבירות את הסיכון לדיכאון. בניגוד לצעירים, לעומת זאת, אנשים מבוגרים לעיתים קרובות אינם מעזים להודות במצב הרוח הגרוע שלהם או אפילו להעריך אותו כתסמין של מחלה. אנשים מבוגרים, לעומת זאת, מוכנים יותר לדבר על החרדה שלהם. בנוסף, דיכאונים מבוגרים מתלוננים יותר על תלונות פיזיות. התלונות הגופניות הבאות מוזכרות לרוב:

  • עייפות מהירה
  • חוסר כוח
  • קוצר נשימה
  • דפיקות לב
  • סְחַרחוֹרֶת
  • כְּאֵב רֹאשׁ
  • כְּאֵב