אבחון | תסמינים של צנית

אִבחוּן

שִׁגָדוֹן מאובחן בדרך כלל על בסיס המראה הגופני (מראה קליני) האופייני למחלה. לפיכך, על פי האגודה הראומטולוגית הגרמנית, האבחנה נחשבת סבירה אם: כפי שאושר, אם: אם הפרעה בחילוף החומרים של חומצת השתן ותסמינים של אקוטי שגדון חשודים, בדיקות רפואיות במעבדה הן סטנדרטיות. עם שגדון, רמות חומצת השתן ב דם הם גבוהים יותר ואלה בשתן נמוכים יותר (הפרשה מופחתת) מהרגיל.

אולם במקרים מסוימים (כ -5%) המחלה מלווה ברמות חומצת שתן תקינות. ככל שהמחלה מתקדמת, קרני רנטגן בחינות יכולות לחשוף שינויים ב המפרקים ו עצמות, כגון צמצום בחלל המפרק, גידולי רקמות, אנטופופי עצם (מומי עצם) או אוסטאופורוזיס.

  • יש התפתחות מהירה של הסימפטומים תוך שעתיים
  • בתחילת הדרך רק מפרק אחד (בעיקר בוהן גדולה) הושפע
  • אם הסימפטומים נעלמים בתוך שבוע עד שבועיים או
  • בנוסף, רמות גבוהות של חומצת השתן ב דם ניתן לגלות ושיפור מהיר של הסימפטומים לאחר טיפול בצנית טיפוסי (מתן קולכיצין או NSAID, איבופרופן, דיקלופנק).
  • ניתן לזהות גבישי חומצה אורית ב נוזל סינוביאלי.