תסמונת פוסט-טרומבוטית: תסמינים, גורמים, טיפול

תסמונת פוסטטרומבוטית (PTS) (ICD-10 I87.0) הוא סיבוך אפשרי מאוחר לאחר הופעתו של עמוק וָרִיד פקקת (DVT).

תסמונת פוסטטרומבוטית נראה לאחר כ- 10-15 שנים, אצל 40-60% מהחולים שטופלו באופן קונבנציונאלי עם עמוק וָרִיד פקקת (DVT). שכיחות שיא: השכיחות המקסימלית של תסמונת פוסט טרומבוטית היא בין 40 ל -50 שנים אצל נשים ובין 70-80 שנים אצל גברים. לאחר גיל 70, השכיחות ל תסמונת פוסט-טרומבוטית מגדילה פי שלושה. השכיחות (שכיחות מחלות) היא כ 2-5% מהאוכלוסייה במדינות מתועשות מערביות. מהלך ופרוגנוזה: תסמונת פוסטטרומבוטית היא בדרך כלל כרונית מצב עם השלכות מאוחרות שונות, שחומרתן תלויה במידת ה פקקת והיווצרות ביטחונות פונקציונליים תפוצה. בזמן ואופטימלי טיפול דחיסה יכול להאט את התקדמות התהליך הפתולוגי.