תסמינים של צנית | איך אוכלים כשסובלים מגאוט

תסמינים של צנית

A שגדון התקפה מתבטאת כמעט בכל המקרים באתרי נטייה כביכול, כלומר כמעט תמיד זהים המפרקים. בעיקר ה מפרק metatarsophalangeal של הבוהן הגדולה מושפע. אחד מדבר אז על התמונה הקלינית "Podagra". אַחֵר המפרקים יכול גם להיות מושפע. מושפעים המפרקים בדרך כלל ממלאים את כל הסימנים לדלקת חריפה: הם אדומים, חמים מאוד, כואבים מאוד, נפוחים וכבר אינם זזים טוב.

לגרום

התמונה הקלינית של שגדון מתפתח מכיוון שרמת חומצת השתן ב דם מהנפגעים מוגבה לצמיתות. חומצת השתן מתמקמת במפרקים בצורה של גבישי חומצת שתן וגורמת לדלקת. הסיבות לכך יכולות להיות גם ייצור מוגבר וגם הפרשה מופחתת של חומצת השתן.

זה יכול להתרחש אם יש הפרעה בחילוף החומרים של חומצת השתן עצמה - למשל, אם יש הפרשה מופחתת של כליה (הפרשה קטנה של חומצת שתן) או ייצור אנדוגני מוגבר בתחילה של חומצת שתן (לעתים רחוקות יותר, בדרך כלל בהקשר של מחלות גנטיות) - או בקשר עם מחלות אחרות. לפיכך, חלק מהגידולים בממדים מוכחים מובילים לייצור מוגבר של חומצת השתן כליה נזק מוביל להפרשה מופחתת של כל מוצרי הפירוק של הגוף. ניתן להפקיד גבישי חומצה אורית במקומות הבאים: כואבים מאוד הם משקעים במפרקים ובנדני גידים.

בהתחלה, את מפרק metatarsophalangeal של הבוהן הגדולה או המפרק המטטרוסופלאנגאלי של האגודל מושפע בדרך כלל. העובדה ש שגדון כמעט ולא קיים בעת צרה, אך הופך להיות נפוץ מאוד בעת שפע, מראה עד כמה התלות התזונתית תלויה מאוד התקף גאוט הוא. היפרורמיה (מונח רפואי לרמות חומצת שתן מוגזמות) וצנית מופיעים לעיתים קרובות בהקשר של מה שמכונה תסמונת מטבולית, המאופיין בצירוף מקרים של :.

עלייה בריכוז חומצת השתן ב דם מתרחשת כאשר חומצת השתן מופרשת בכמויות מוגברות או מופחתות. צריכה מוגזמת של פורינים עם מזון מקדמת התפתחות זו. חומצת השתן מופרשת דרך הכליות והמעיים, לפיה הפרשה דרך הכליות מופרעת לרוב.

  • מפרקים
  • מנהרה קרפלית
  • עצמות
  • צינורות שתן (כליות) ו
  • ברקמת חיבור
  • עודף משקל (סוג תפוח = הצטברות שומן בבטן)
  • הפרעות ליפומטבוליות
  • לחץ דם גבוה
  • הפרעות בחילוף החומרים בסוכר וסוכרת מסוג 2