תסמינים נלווים
כְּאֵב באינדקס אצבע יכול להיות מלווה גם בסימפטומים, כלומר בסימני מחלה אחרים המופיעים יחד עם כְּאֵב. במקרה של טראומה (פגיעה הנגרמת על ידי כוחות חיצוניים) כגון תאונת ספורט או משק בית, מופיעים תסמינים אופייניים כמו אדמומיות ונפיחות. כְּאֵב. בטראומה חריפה, בה גם העור נפצע, דם יכול לדלוף, בעוד שבטראומה קהה דם לא יכול לנקז ואז מתגלה כ- המטומה (חבורה).
בנוסף, הנפיחות לעיתים קרובות מגבילה את התנועה, מה שאומר ש- אצבע כבר לא ניתן לכופף, למתוח או לטעון כראוי. אם עצבים נלחצים גם בצורה כלשהי - למשל ב תסמונת התעלה הקרפלית או פריצת דיסק - מופיעים תסמינים אופייניים לגירוי עצבי כמו קהות או עקצוץ. לעיתים קרובות ישנה גם קרינה כביכול, מה שאומר שהכאב מורגש גם במקומות אחרים, כמו ביד או אפילו בזרוע.
אם ישנם תסמינים נוירולוגיים נלווים כגון עקצוץ או קהות, יש לפנות לרופא במהירות. נפיחות היא סימפטום מלווה אופייני לסיבות שונות לכאב באינדקס אצבע. זו הצטברות נוזלים ברקמה.
נפיחות היא אינדיקציה לא ספציפית לפציעה או דלקת ברקמות. הנפיחות עם כאב באצבע המורה נגרמת בדרך כלל מטראומה. מבדילים בין טראומה חריפה, למשל א פצע דקירה עם סכין וטראומה בוטה, למשל אצבע צביטה או כפופה בטעות.
הנפיחות נגרמת במידה רבה על ידי דם בורח מפצוע כלי דם, שיכול להוביל ל- a המטומה (חבורה). בנוסף, טראומה מלווה במידת מה בשחרור מה שמכונה מתווכים דלקתיים בגוף. זה מאיץ את ריפוי הפצעים ואת ההגנה מפני כל בקטריה שאולי נכנסו לגוף, אך הסימנים האופייניים לדלקת, הכוללים נפיחות, מיוצרים גם הם. תהליך דלקתי זה גורם גם לנפיחות בגורמים הדלקתיים (ראו לעיל), אך כאן לעיתים קרובות מדובר בדלקת מווסתת, כרונית וחזקה מדי, שאז אין לה השפעות חיוביות יותר.
כאב ב קְצֵה אֶצבָּעוֹת של האצבע המורה פירושו תחושות כואבות מעל קצה האצבע אצבע משותפת. הכאב באזור זה יכול להופיע גם ב ציפורן האצבע אזור או להקרין ממנו. בהתאם לסיבת הכאב, איכות הכאב יכולה להשתנות מאוד.
במקרה של פגיעות עצביות, בנוסף לכאב, תסמינים כמו עקצוץ, פורמיקה או קהות תחושה קְצֵה אֶצבָּעוֹת יכול להתרחש. בנוסף לפגיעה עצבית, סיבות אפשריות אחרות הן מאמץ יתר, למשל במהלך עבודה במשרד, דלקת במפרקים או דלקת בגידים באצבע המורה. אם האצבע המורה כואבת בזמן תנועה, תמונות קליניות רבות יכולות להסתתר מאחוריה.
על פי התדירות, שוב הטראומה הלא פשוטה היא הגורם השכיח ביותר, אך כמעט כל המחלות האחרות שהוזכרו לעיל יכולות להיות גם הסיבה. בחולים מבוגרים ללא תסמינים נוספים, ארתרוזיס צריך להיחשב, גם ראומטואידי דלקת פרקים יכול להתבטא רק בגיל מאוחר יותר. אנשים צעירים במיוחד יכולים לסבול ממאמץ יתר, במיוחד כאשר האצבע המורה נמצאת במתח גבוה, כפי שקורה למשל בעבודה מול המחשב.
סיבוך תכוף הוא אז גם דלקת בגידים. אולם באופן עקרוני, כל המחלות הפוגעות באצבע המורה עלולות לפגוע גם בעת תנועתה - גם אם התנועה עצמה אינה הגורם לכאב. כאב באצבע המורה בעת כיפוף ו מתיחה האצבע היא תסמין שכיח מאוד.
הם מתרחשים כמעט לאחר כל פציעה בכמוסה, אך גם לעתים קרובות כחלק מ ארתרוזיס או ראומטואידי דלקת פרקים (ראה לעיל). מאז כאב בעת כיפוף ו מתיחה הוא מאוד לא ספציפי, תמיד יש לפנות לרופא אם הסיבה לכאב אינה ידועה. שעת לילה כאב באצבע המורה יכול להיות סימפטום מוקדם של תסמונת התעלה הקרפלית.
כאב מופיע בדרך כלל באגודל, באינדקס ובאצבע האמצעית ומשתפר לאחר עיסוי או לחיצת היד המושפעת. כאב לילי באצבע המורה יכול להיות גם סימפטום של סיבות אחרות. על מנת לשלול נזק עצביאתה צריך לראות רופא ולבדוק את היד שלך.
אצבע הצמד היא צורה מיוחדת של דלקת גידים. זה דלקת הגידים היצרות באזור המכופף גידים של היד. האצבע הצמודה מכונה גם "האצבע המהירה", אצבע ההדק.
באופן אופייני, רצועת הטבעת הראשונה מושפעת מהיצרות והגיד אינו יכול להחליק באופן חופשי דרך הרצועה. זה מעכב את הכיפוף ואת מתיחה של האצבע המורה ובאופן קליני האצבע "נצמדת" בצורה מטלטלת כאשר היא כפופה או נמתחת. בנוסף לנוקשות של האצבע המושפעת, מי שנפגע יכול לסבול מנפיחות מכאיבה בלחץ ומתחושת מתח.
בתחילה מטפלים בדרך כלל באצבע הצמודה בצורה שמרנית, עם משחות אנטי דלקתיות או קורטיזון. בטווח הארוך, רק פעולה קצרה יכולה לעזור, לפיה היצרות הטבעת מפוצלת בהרדמה. תוכל למצוא מידע מפורט יותר על הפעולה תחת: הפעלת אצבע מהירה או טיפול באצבע מהירה
