תסמינים נלווים
שיטפון בשתן כסימפטום אינו מתרחש לבדו, אלא לעיתים קרובות מוביל לפולידיפסיס (ביוונית "צמא גדול"), כלומר לתחושת צמא מוגברת. הסיבה לכך היא ניסיון הגוף לפצות על אובדן הנוזלים המוגבר. עם זאת, אם לא שותים מספיק, זה יכול להוביל לייבוש (= ייבוש הגוף), מה שעלול להוות בעיה מסכנת חיים, במיוחד עבור אנשים מבוגרים.
מצד אחד, היעדר נפח מוביל לנמוך דם לחץ ובכך לסיכון גבוה יותר לנפילה. מצד שני, לאובדן חמור זה של נוזלים יש השפעה הפוכה, כלומר שמייצרים פחות שתן. קיימת הסכנה כי לא ניתן להפריש עוד באמצעות פסולת הכליות מוצרי פסולת רעילים בגוף אותם יש להפריש.
סימפטום נוסף הנלווה לשיטפון בשתן הוא משני לצמיחת הגידול בצריכה ולנוזלים. התוצאה היא דילול של דם עם נמוך יחסית נתרן ריכוז (מה שמכונה היפונטרמיה) ומחסור במלחים ומינרלים אחרים. בהקשר של מחלה בסיסית, מופיעים גם תסמינים נוספים ספציפיים למחלה המתאימה.
מֶשֶׁך
הטיפול צריך להיות בעיקר סיבתי, כלומר יש לנסות לסלק את הגורם לשיטפון בשתן. הדבר החשוב ביותר לכך הוא בדיקה יסודית לפני כן על מנת למצוא את האבחנה הנכונה. לדוגמא, במקרה של סוכרת mellitus, המטרה הראשונה תהיה להחזיר את העקיבה דם רמת סוכר לערכים נורמליים.
יתר על כן, יש להימנע ככל האפשר מחומרים משתנים, כמו אלכוהול או משקאות המכילים קפאין. אם הסיבה אינה ברורה בתחילה, ניתן להשתמש בטיפול הורמונלי. למטרה זו, ADH מוחלף, ניתן אנלוגי ADH (דסמופרסין), בעל השפעה דומה להורמון הגוף עצמו ובכך נוגד הפרשת נוזלים מוגברת. אם המלח והמינרל לאזן יש לכוון שוב לערכים נורמליים. כמדד כללי, שמיכה חמה בלילה, למשל, יכולה לעזור, מכיוון שהיא מאפשרת להפיץ את הדם טוב יותר בכל הגוף ולהגיע לאזורים פריפריאליים בגוף כמו הידיים והרגליים.
