תסמינים | פקקת בזמן נטילת הגלולה

תסמינים

הצורה הנפוצה ביותר של פקקת נמצא ב רגל ורידים (ראה: פַּקֶקֶת ברגל). הסימנים האופייניים ל פקקת הם תחתון אדמדם, מחומם יתר על המידה, נפוח רגל או רגל עם עור מתוח ומבריק. העגל לרוב כואב מאוד בלחץ.

כְּאֵב קורה לעתים קרובות גם כאשר ריצה. אלה יכולים להידמות שרירים כואבים. תחושת כבדות במושפעים רגל הוא גם אופייני.

תלוי במיקום המדויק של פקקת, כל הרגל יכולה להיות מושפעת. אם קצה כף הרגל מושך כלפי מעלה, כלומר לכיוון אף, יש בדרך כלל עגל מושך כְּאֵב (ראה: כאבי פקקת). ה כְּאֵב בדרך כלל מחמיר כאשר המטופל עומד ומשתפר בשכיבה או כאשר הרגל מוגבהת.

עם זאת, פקקת יכולה גם לגרום מעט מאוד או ללא תסמינים. זה תלוי בעיקר במידת החומרה. קיימים הליכי אבחון שונים לשלילת פקקת הנגרמת על ידי הגלולה.

ראשית כל, הרופא יתאר בפניו את הסימפטומים של המטופל ויבצע א בדיקה גופנית. בדיקות שונות מצביעות על פקקת אפשרית. לדוגמא, הבדל בהיקף בין שתי הרגליים התחתונות.

לשם כך, הרופא מודד את היקף ה - רגל תחתונה עם סרט מדידה ממש מתחת ל הברך. באדם בריא, היקף שתי הרגליים התחתונות לא צריך להיות שונה מ -3 ס"מ. לאחר מכן הרופא ידחס את הרגל בידיים ויבדוק אם יש כאבי לחץ.

הוא גם ילחץ על סוליית כף הרגל ויבקש מהמטופלת למשוך את קצות בהונותיה לעברה אף.אם בדיקות אלו (סימני מאיר, פייר והומנס) גורמות לכאב, זה יכול להיות פקקת. אבחון נוסף במקרה של חשד לפקקת הנגרמת על ידי הגלולה הוא סוף סוף אולטרסאונד של הוורידים. זה מאפשר לרופא לראות ישירות אם דם כלי חסומים.

אם שיטת בדיקה זו אינה מספיקה לצורך אבחנה, ניתן להשתמש בשיטות הדמיה אחרות, למשל טומוגרפיה ממוחשבת כדי לשלול ריאות. תסחיף. ב דם, שנקרא די-דימרים ניתן לקבוע, אשר בדרך כלל מוגבה פקקת. מדובר במוצרי השפלה ממערכת הקרישה המעידים על כך דם קרישה הופעלה.