תסמינים
כַּלֶבֶת הוא דלקת במוח (דלקת קרום המוח) עם שלושת התסמינים החשובים ביותר (שלישת סימפטומים), התכווצויות ושיתוק.
- שלב פררומאלי (שלב מלנכולי): שלב זה הוא באורך משתנה ומאופיין ב כְּאֵב בפצע, תחושת מחלה לא ספציפית, עלייה קלה בטמפרטורה, כאבי ראש, בחילה, מצב רוח מדוכא ושינויים באופי כמו עצבנות.
- שלב עירור: כְּאֵב ומתפתחות תחושות מטרידות כמו עקצוץ (paresthesia) באזור הפצע, כמו גם נשימה בעיות, גבוהות חום, חרדה, בלבול וריגוש נפשי, מה שמוביל להתקפי זעם גם באירוע הקל ביותר. בנוסף, יש ריר מוגבר ודמעות, לפיה רוק כבר לא יכול להיבלע כראוי בגלל שיתוק הגרון השרירים ולכן נגמרת מחוץ ל פה.
מראה הנוזל מעורר שריר לועי אלים התכווצויות, המכונה סלידה משתייה (הידרופוביה). ההידרופוביה והקושי בבליעה מונעים את דילול הנגיף, מה שמגביר את ההשפעה הרעילה של הנגיף.
- שלב משותק: לאחר 1-3 ימים יש ירידה בריגוש ושיתוק פרוגרסיבי של השרירים (המוטוריים) וחוש המגע (רגיש). מוות נובע משיתוק נשימתי מרכזי וכשל במחזור הדם.
בשלב זה התוצאה הקטלנית אינה ניתנת לעצירה.
האבחנה של כלבת קשה עם תסמינים לא ספציפיים בתחילה. בתחילה, החשד של כלבת מבוסס על התבוננות בסימפטומים ותשאול המטופל על פי שלו או שלה היסטוריה רפואית (אנמנזה). ניתן לאתר את ה- DNA של נגיף הכלבת רוק, קרנית העין ונוזל מוחי שדרה (cerebrospinalis liquor) באמצעות תגובת שרשרת פולימראז (PCR), שיטה להגברת DNA.
עם זאת, זיהוי פתוגן ונוגדן הוא בשימוש מוגבל בלבד, שכן זיהוי פתוגן שלילי אינו שולל כלבת ו נוגדנים ניתן לזהות רק ב דם ונוזל מוחי עם עיכוב של כ7 עד 10 ימים. ברקמה של מוֹחַ, ניתן למצוא את גופות הכושים שהוזכרו כבר לאחר המוות. אין טיפול ספציפי, רק ניתן לטפל בתסמינים (טיפול סימפטומטי).
אל האני פצע נשיכה תחילה יש לשטוף בהרחבה במים ולנקות אותם בסבון. ואז הוא מחטא כרגיל ויש לשמור עליו פתוח. יתכן שיהיה צורך להסיר כירורגית רקמה מהפצע (כריתה).
יתר על כן, אמצעי טיפול נמרץ יכולים לסייע למטופל בשלב הסופי של המחלה. לצורך כך המטופל מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ, שם עוקבים אחר הסימנים החיוניים, המטופל הופך רגוע ומנומנם בתרופות ולבסוף. אוורור מסופק. אם קיים חשד מוצדק למחלת הכלבת, יש לבצע חיסון בו זמנית באופן מיידי, מה שאומר שהחולה מקבל כלבת נוגדנים (חיסון פסיבי) וחיסון נגד כלבת (חיסון פעיל) בו זמנית.
כמחצית מהכלבת נוגדנים צריך להיות מוזרק סביב הפצע כך שה- וירוסים שנותרו ברקמה מנוטרלים ישירות. עם זאת, החיסון יעיל רק בשלב המוקדם, בשלב הפרודומאלי. בנוסף טֶטָנוּס יש לשלוט על ההגנה.
ניתן גם, לאחר מגע עם הפתוגן, לנקוט באמצעי הגנה על הגוף ובכך לברוח מפרוץ המחלה. אנשים בסיכון גבוה מחוסנים נגד כלבת. חיסון HDC (תא דיפלואידי אנושי) מכיל כלבת לא פעילה וירוסים שכבר לא יכול לגרום למחלה.
אל האני וירוסים מעובדים בתאים אנושיים או בתאי עוף. לאחר ההזרקה, הגוף יוצר נוגדנים כנגד הנגיפים. חיסון פעיל זה אינו כואב יחסית ומועבר בכמה מנות לזרוע במרווחים של כמה ימים או שבוע.
לוח הזמנים לחיסונים המדויק תלוי בהכנה והוא מוגדר על ידי היצרן. בדרך כלל זה כולל 3 מנות בימים 0, 7, 21 או 28. יש לחזור על החיסון לאחר שנה ואז כל 3-5 שנים. רק אצל 30 עד 40% מהאנשים הנגועים המחלה מתפרצת, שתמיד נגמרת אנושות ללא טיפול. ברוב המקרים המוות מתרחש בדום נשימה. עם זאת, אם החיסון בו זמנית מנוהל בזמן ועל פי התקנות, ההסתברות לחלות בכלבת נמוכה מאוד.
