תסמונת LGL

תסמונת LGL (תסמונת לון-גונג-לוין) היא אחת מהפרעות קצב הלב. זה ליתר דיוק תסמונת טרום-גירוי. המשמעות היא שהחדרים מתרגשים מעט מוקדם מדי, ואז הם מתכווצים ונשאבים דם לתוך הגוף. תהליך זה מוביל לדפיקות לב לא נעימות עם משמעותית דופק מוגבר ציון. עם זאת, אין כמעט תסמינים.

גורם לתסמונת LGL

ישנן תיאוריות שונות, אך אף אחת מהן עדיין לא הוכחה. המנגנון המדויק שמוביל להתקף דמוי התקף טכיקרדיה עדיין לא מובן. מגלים המחלה הניחו כי מסלולי אביזר הם הגורם לכך.

עם זאת, תיאוריה זו שנויה במחלוקת רבה כיום. מסלולי אבזור הם מסלולים נוספים המשדרים את עירור ה- לֵב מהר מדי. זה יכול לשנות את תהליך העירור הרגיל של לֵב, מכיוון שתאי הלב מתרגשים מוקדם מדי. זה מוביל אז ל טכיקרדיה (דופק מהיר מדי). בתסמונת LGL, מסלולי אביזר לא הוכחו כגורמים.

אִבחוּן

כמו בכל אבחון, השלב הראשון הוא שיחה עם הרופא ו- בדיקה גופנית בו ה לֵב מקשיבים לו. תהליך עירור הלב מצולם בעזרת אק"ג (אקוקרדיוגרפיה). זוהי שיטת הבחירה לאיתור הפרעות קצב לב.

מאז טכיקרדיה אופייני לתסמונת LGL מופיע רק בשלבים, א א.ק.ג לטווח ארוך בדיקה מתבצעת כדי להיות מסוגלים לתאר אירוע כזה. שינויים אחרים בלב בוודאי הוסרו באמצעות א.ק.ג והלב אולטרסאונד על מנת להצליח לאבחן תסמונת LGL. א.ק.ג מראה את טכיקרדיה האופיינית למחלה, עם עלייה קצב לב (דופק מהיר).

יתר על כן, מה שנקרא זמן ה- PQ מתקצר. זה פחות מ- 0.12 שניות. זמן ה- PQ מתאר את זמן ההעברה בלב.

המשמעות היא שבזמן הזה פרוזדורי הלב כבר נרגשים, בעוד שהחדרים טרם התרגשו. זמן ה- PQ חייב להיות 0.12 שניות או פחות, אחרת לפי ההגדרה לא מדובר בתסמונת LGL. שאר ה- ECG חייב להיראות נורמלי, במיוחד מה שנקרא קומפלקס החדר, המשקף את רצף העירור של החדרים, מוגדר כרגיל. אם זה לא המקרה וקיים גל דלתא, זהו תסמונת וולף-פרקינסון-לבן. זה יכול להוביל לפרפור חדרים מסכן חיים.