הגדרת תסמונת ריינו

תסמונת ריינו (RS) - נקרא בשפה המקומית לבן אצבע מחלה - (מילים נרדפות: מחלת ריינו, מחלת ריינו, ICD-10 I73.0) מתייחס ל הפרעות במחזור הדם של הידיים או הרגליים הנגרמות כתוצאה מכלי הדם (עווית בכלי הדם).

ניתן להבדיל בין תסמונת ריינו ראשונית לתסמונת ריינו משנית:

  • ראשי תסמונת ריינו - כלי הדם של האצבעות הנגרם בעיקר על ידי קר, אך גם על ידי רגשות (= הפרעה במחזור הדם התפקודי).
  • המשני תסמונת ריינו - כלי דם, שהם תסמינים של מחלות בסיסיות שונות (= הפרעה במחזור הדם המבני).

יחס מין: היחס בין גברים לנשים כתסמונת ראשונית של ריינו הוא 1: 5.

שיא תדירות: תסמונת ראשונית של ריינו מתרחשת בדרך כלל בין הגילאים 20 עד 40. הסימפטומים מתפתחים במהלך גיל ההתבגרות או אחריה ולעתים קרובות שוככים לאחר גיל המעבר (גיל המעבר הנשי). תסמונת ריינו משנית מופיעה לראשונה בדרך כלל לאחר העשור השלישי לחיים.

השכיחות של תסמונת ריינו ראשונית ומשנית מדווחת כי היא 5-10% באירופה ובצפון אמריקה. בגרמניה השכיחות של תסמונת ריינו הראשונית היא כ -3% מהאוכלוסייה.

מהלך ופרוגנוזה: תסמונת ריינו ראשונית אינה מזיקה בדרך כלל ואינה מצריכה מיוחד תרפיה. ניתן לנטרל את הסימפטומים על ידי חימום האצבעות או הרגליים. בתסמונת ריינו משנית, יש לטפל במחלה הבסיסית.