פתולוגיה | תסמונת טיפ פטלר

פָּתוֹלוֹגִיָה

הנזק המבני בברך מגשר משפיע על מעבר עצם הגיד של גיד הפיקה (פיקה) בקצה הפיקה. בבדיקות מיקרוסקופיות התגלה שינויים ניווניים משמעותיים (הקשורים ללבוש) ברקמת הגיד, בעוד שתאים דלקתיים היו חסרים. לכן מדובר במחלה ניוונית (הקשורה ללבישה), ולא במחלה דלקתית. נושא זה עשוי גם לעניין אתכם: כאבים כרוניים בברכיים

תסמינים

חולים עם תסמונת קצה הפיקה דווח על תלות בעומס כְּאֵב באזור קצה הפיקה. בהתאם לשלב המחלה, כְּאֵב עשוי להיות נוכח בתחילת העומס ולהיעלם שוב לאחר שלב ההתחממות, תוך שהוא חוזר בשלב שלאחר העומס. בשלב מתקדם, כְּאֵב נשאר לאורך כל העומס.

במקרים מתקדמים מאוד, הכנסת הפיקה פוגעת לא רק במהלך פעילויות ספורטיביות אלא גם באופן קבוע בחיי היומיום, למשל בעת טיפוס במדרגות. יש מטופלים שמתארים כאב דמוי דקירה במצבים זוויתיים מסוימים של מפרק הברך בעומס. אופיו המתמשך של הכאב אופייני.

לעיתים קרובות זוהי תמונה קלינית כרונית הנמשכת חודשים או שנים רבות, עם שלבים של כאב נמוך אך תסמינים חוזרים לאחר עומסי שיא. ב- 20-30 אחוז מהמקרים מתרחשת תסמונת גיד פיקה בשני צידי הברך היסטוריה רפואית (אנמנזה) של חולים עם ספורט קפיצות כתחביבים הוא מגמה מגמתית. תָכוּף ריצה קלה באדמה קשה או בניית גוף מוזכרים לעתים קרובות יותר.

במהלך בדיקה גופנית, בדרך כלל מורגש כאב לחץ מעל קצה הפיקה. כואב מתיחה תנועה של התחתון רגל נגד התנגדות הוא גם אופייני. אדמומיות או נפיחות גלויים הם סימנים פחות שכיחים.

לפעמים ה מפרק הברך אינו ראוי לציון, ובמקרה זה ניתן לבצע אבחנה חשודה רק על בסיס המטופל היסטוריה רפואית. חלק מהחולים מתלוננים גם על תחושת נוקשות וכאב לאחר ישיבה ממושכת, למשל לאחר נסיעות ארוכות ברכב. סונוגרפיה (אולטרסאונד) הוא הליך זמין ומתאים לאבחון ברך ספרינגר.

על מנת להיות מסוגל להעריך נכון שינויים כלשהם, תמיד יש לבחון גם את הצד הנגדי הבריא. שינויים סונוגרפיים אופייניים בברך המגשר הם עיבוי גידים, רקמת גלישת גידים מוגבלת באופן לא סדיר ומבנה גיד לא סדיר. בדיקת MRI של הברך אינה חלק מהאבחון השגרתי של ברך מגשר בגיד הפיקה, למרות שמדובר בהליך מתאים.

MRI חשוב עבור לוקליזציה של אזור הניוון כאשר תלוי ועומד הסרה כירורגית של רקמת הגיד. בנוסף, MRI של הברך מאפשר הערכה טובה יותר של איכות גיד הפיקה מאשר סונוגרפיה. ה רנטגן לא עוזר לתסמונת גיד הפיקה הברך הקפיצית מקפיצה את הברך ומשמשת להוצאת מחלות אחרות.

הליכי הדמיה ממלאים תפקיד חשוב באבחון אמין של תסמונת גיד הפיקה. ההתמקדות העיקרית היא בצילומי רנטגן וסונוגרפיה, באמצעותם ניכרים בבירור שינויים בגיד העצם ובפטלרית. בניגוד להם, הדמיית תהודה מגנטית (MRI) אינה חלק מהבדיקות השגרתיות של ברך המגשר ולכן לעיתים נדירות משתמשים בהליך זה. היתרון הגדול ביותר בטכניקת הדמיה זו הוא בכך שהיא מאפשרת לוקליזציה מדויקת מאוד של האזור המנוון, ולכן משתמשים בה במיוחד בהקשר של הסרה כירורגית של הרקמה הפגועה. בנוסף, ה- MRI מאפשר הכללת אבחנות דיפרנציאליות, כגון שינויים ניווניים ב- סָחוּס, למשל ברך ארתרוזיס.