גיל
המחלה מתרחשת בדרך כלל סביב גיל 50.
תדר
ההנחה היא שכ -10% מהאוכלוסייה סובלים מ כְּאֵב- מגבלות תנועה הקשורות לכתף.
סיבות
בפשטות, שלושה מרכיבים מעורבים בפיתוח של תסמונת הפגיעה. אלה הם: שינויים באחד או בשילוב של מספר מרכיבים יכולים להיות גורמים אפשריים להופעת תסמונות פגיעה: בעוד פציעות בגיל צעיר יותר נגרמות בעיקר מטראומה חריפה, קרעים של שרוול מסובב בגיל מבוגר (מעל 40 שנה) הם לעתים קרובות תוצאה של ניוון כרוני, כלומר בלאי של גידים. ה גיד supraspinatus מושפע לרוב.
אנשים שעובדים או פועלים הרבה עם הידיים מעל שלהם ראש מושפעים לעיתים קרובות. זה יכול להיות בגלל פעילויות ספורטיביות (כדורעף, כדוריד, זריקת ספורט ו פיתוח גוף) או תעסוקתית (ציירים, מכונאים). כאשר הזרוע מוחזקת מעל ראש, המרחב התת קרומיאלי מצטמצם.
עקב הפגיעה, גיד שריר הסופרספינאטוס בתחתית העצם נלחץ, מגורה ונמרח לאורך זמן, כך שבמקרה הגרוע ביותר מתרחש קרע או קרע חלקי של הגיד. אולם לפני כן מתרחש בדרך כלל תהליך דלקתי של הגיד המוביל לאגירת נוזלים ולהסתיידות הקטנה ביותר. אם קרע של גיד supraspinatus קיים, ניתן להתייחס אליו אחרת.
- עודף משקל של קבוצות השרירים המרימות את הזרוע העליונה והעלייה כתוצאה מכך של ראש ההומל
- שברים בריפוי שגוי של ראש ההומלר
- עיבוי הגיד בחפת הסיבוב בגלל עומס יתר ו / או אימון
- עלייה בנפח הגיד והבורסה עקב דלקת כרונית
- מרבצי סידן בגיד
- בליטות גרמיות על המשטח התחתון של האקרומיון
- מפרק מפרק האקרומיוקלקולרי (מפרק AC)
- גרסאות צורה לא טובות של אקרומיון חורג מהנורמה, למשל עם קצה בזווית כלפי מטה
- ראש ההומלריה
- האקרומיון (נוצר מהאקרומיון והליגמנטום אקרומי-אקרומיאלה)
- שרוול הסיבוב עם בורסה סובקרומליאליס
התכווצות בין ראש של הכתף ושל אקרומיון יכולות להיות סיבות שונות. בנוסף ראשוני ומשני ארתרוזיס, מעוצב בצורה אנטומית בצורה לא טובה אקרומיון יכול גם להוביל לבעיות. לאחר מכן יש לתכנן זאת מחדש באמצעות פעולה כך שהמבנים והרקמות הרכות שמתחת יוכלו לנוע שוב בצורה חלקה.
בשני המקרים, המרחב התת-קרומיאלי מכווץ, דבר המגביל באופן משמעותי את הניידות של גידים ושרירים. הסתיידות באזור הכתפיים יכולה גם להוביל תסמונת הפגיעה. כתף מסותתת כביכול משפיעה בעיקר על גידים של שרירים (בעיקר גיד supraspinatus).
סיבת ההסתיידות טרם הובהרה במלואה. ההנחה היא שיש הפחתה דם אספקה לקבוצות השרירים המייצבות את השרירים ואת הגידים שלהם, מה שעלול להיגרם, למשל, על ידי נפילה על הכתף. בתגובה, הסתיידות מתרחשת באזור הגידים, שמתעבים ומתודלקת כשהגירוי נמשך.
ארתרוזיס של מפרק הכתפיים (אומתרוזיס) יכול להיות הגורם ל- תסמונת הפגיעה. בכללי, ארתרוזיס הוא שינוי שקשור בעיקר לגיל במפרק סָחוּס בגלל בלאי. מבדילים גם בין ארתרוזיס ראשוני לבין ארתרוזיס משני.
בצורה הראשונית, בלאי הקשור לגיל של המפרק סָחוּס הוא הגורם העיקרי, ואילו בצורה משנית, תאונות או מחלות שונות מובילות לשינויים פתולוגיים בכתף. בשני המקרים, יש ירידה בעובי של סָחוּס בין הראש של עצם הזרוע וחלל הגלנואידים באזור השטח מפרק הכתפיים, שמצמצם משמעותית את המרחב המשותף ביניהם. בגלל היעדר מסת סחוס, שניהם עצמות להתחכך זה בזה.
התוצאה הולכת וגוברת כְּאֵב והגבלות משמעותיות בתנועה בכל אזורי מפרק הגלנו-ספרד, כאשר הכאב מופיע בתחילה במהלך התנועה או בשכיבה על הכתף. עם התקדמות המחלה, אלה מתרחשים גם כאשר החולה נמצא במנוחה. במקרה הגרוע ביותר, דלקת מפרקים ניוונית ב מפרק הכתפיים יכול להוביל לקפוא נוקשות כתפיים ("כתף קפואה") או להחלפת מפרקים מלאה.
עיבוי של הבורסה והגיד מתרחש במקרה של תהליכים דלקתיים או מתח מתמיד לא נכון או מוגזם. בורסה הם מבנים מלאי נוזלים התורמים להפחתת חיכוך ועומס לחץ במקומות הנתונים למתח מכני מסוים. אם מתרחשת דלקת, למשל עקב תסמונת פגיעה, הם מייצרים יותר נוזלים ונפיחות.
כתוצאה מכך שרירים וגידים הנמצאים באזור זה נלכדים, מה שמוביל לחמור כְּאֵב, התחממות יתר של הכתף והגבלת התנועה. עיבוי הגידים יכול להיגרם כתף מסותתת, עקב תסמונת פגיעה או גם מדלקת בבורסה. בשל העלייה בגודל, הם כבר לא יכולים להחליק בצורה חלקה, וכתוצאה מכך כאב וחוסר ניידות.
פציעות ספורט או תאונות באזור הכתף עלולות לגרום לתסמונת פגיעה. במיוחד ענפי ספורט דינמיים כמו כדוריד או כדורעף, בהם יש לבצע תנועה תקורה, מהווים סיכון גבוה. דמעות של שרירים או גידים, פריקת כתף (פריקת כתף) וכן נפילות על מפרק הכתף מופיעים בתדירות גבוהה במיוחד. תאונות כמו אופניים או תאונת דרכים עלולות לגרום גם למחלות או שברים שונים, המלווים בכאבים עזים והגבלות תנועה משמעותיות בכתף ובמפרק הכתף.
כל המאמרים בסדרה זו:
