תסמונת סרוטונין: גורם וטיפול

רקע

סרוטונין (5-hydroxytryptamine, 5-HT) הוא a נוירוטרנסמיטר ביוסינתזה מחומצת האמינו טריפטופן על ידי דקארבוקסילציה והידרוקסילציה. זה נקשר לשבע משפחות שונות של סרוטונין קולטן (5-HT1 ל- 5-HT7) ומעורר השפעות מרכזיות והיקפיות המשפיעות על מצב הרוח, ההתנהגות, מחזור הערות שינה, ויסות תרמי, כְּאֵב תפיסה, תיאבון, הקאה, שרירים, ו עצבים, בין היתר. סרוטונין הוא מכווץ כלי דם וברונכוס מכווץ, מקדם צבירת טסיות דם, והוא מתווך דלקתי. במעי הוא מיוצר בתאי אנטרוכרומפין, מתווך התכווצות שרירים חלקים ובכך משפיע על התנועתיות. זה מושפל על ידי מונואמין אוקסידאז A.

תסמינים

בהתאם למהלך שלה, תסמונת סרוטונין מתבטא בצורה שונה מאוד בתסמינים הנעים בין קלים ותת-חריפים לחמורים ומסכני חיים. תסמינים אפשריים כוללים (1) שינויים התנהגותיים או תודעתיים, (2) תסמינים עצביים ו (3) תסמינים אוטונומיים:

במהלך חמור, יש עלייה חדה בטמפרטורת הגוף, עוויתות, הזיה, תרדמת, חומצה, הפרעות קרישה, התפרקות שרירי השלד ו כשל כלייתי.

סיבות

הסיבה היא פעולת סרוטונין סינפטית מרכזית והיקפית מוגברת המופעלת על ידי תרופות, משכרים, או תוספי מזון. אלה מקדמים סינתזה או שחרור של סרוטונין, פועלים כאגוניסטים ישירות בקולטנים, מעכבים ספיגה חוזרת של הנוירון הקדם סינפטי או מעכבים את ההשפלה. מקרים ידועים ומתועדים התרחשו עם תרופות נוגדות דיכאון, מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים במיוחד (SSRI, SSRNI), מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI), ו אמפטמינים. קיים סיכון מוגבר בשילוב של חומרים סרוטונרגיים ועם פרמקוקינטיקה יחסי גומלין, למשל באמצעות ציטוכרומים P450. בפרט ה- 5-HT1A- ו- 5-HT2A קולטנים נחשבים מעורבים. תסמונת סרוטונין אינה תגובה אידיוסינקרטית אלא צפויה ו מנההשפעה שלילית תלויה שמתחילה זמן קצר לאחר בליעת הגורמים המתאימים. הסימפטומים חופפים ל תופעות לוואי של סרוטונרגי תרופות ומייצגים את סוף הרצף. הגבול מצויר אחרת בהתאם למחבר.

הדק

הטבלה הבאה מפרטת מבחר שלם של טריגרים אפשריים לתסמונת המוזכרת בספרות ובמידע טכני תרופתי. חלקן שנויות במחלוקת כסיבות (למשל, טריפטנים, שעבורם ראה גילמן, 2009) ולא כולם עלולים לגרום לחמורות תסמונת סרוטונין.

SSRI ציטלופרם, פלווקסטין, פלובוקסאמין, פרוקסטין, סרטרלין, טרזודון
SSNRI דולוקסטין, סיבוטרמין, ונלפקסין
MAOIs לינזוליד, מוקלובמיד, סלגילין
תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות אמיטריפטילין, קלומיפרמין, אימיפרמין, אופיפרמול, טרימיפרמין
תרופות פסיכוטרופיות אחרות, נוירולפטיקה טרזודון, בוספירון, מירטאזפין, פלופנטיקסול, זיפרסידון, ליתיום, אמפטמינים, MDMA
אגוניסטים של סרוטונין לרקאסרין
משככי כאבים פנטניל, פנטזוצין, פטידין (=מפרידין), טרמדול, טפנטדול
טריפטנים אלטריפטן, פרוווטריפטן, נרטריפטן, אוקסיטריפטן, ריזפטריפטן, סומטריפטן, זולמיטריפטן
תרופות נגד משככים דקסטרומתורפן
תרופות נגד אפילפסיה קרבמזפין, ולפרואט
נוגדי לחץ דם Reserpine
תוספי מזון טריפטופן, S-adenosylmethionine
תרופות פיטו-תרופתיות הפרע, ג'ינסנג, סויה תמציות.
חומרים משכרים קוקאין, LSD, פסילוסיבין

אִבחוּן

ככל הנראה מתעלמים מתופעות קלות מכיוון שידוע מעט מדי והתסמינים אינם ספציפיים ואינם קשורים לתרופות. האבחנה נעשית על בסיס סימנים קליניים והיסטוריה של תרופות. בדיקות מעבדה ספציפיות עדיין אינן זמינות. אבחנות דיפרנציאליות אפשריות כוללות תסמונת נוירולפטית ממאירה, תסמונת קרצינואידיתדליריום רועד, היפרתרמיה ממאירה, הרעלה, דלקת קרום המוח, אלח דם, ו טֶטָנוּס.

יַחַס

הטיפול הוא טיפול רפואי ובמידה שהוא חמור, אשפוז. מרבית המקרים מגבילים את עצמם תוך 1-2 ימים, בתנאי שהזרז תרופות מופסקות. הטיפול מבוסס על אופי ועוצמת הסימפטומים. התרופות המשמשות כוללות פחם תרופתי ו בנזודיאזפינים; cyproheptadine, חוסמי בטא, אנטגוניסטים לסרוטונין, ו כלורפרומזין לבטל את פעולת הסרוטונין בקולטן.

מניעה

יש להימנע משימוש במקביל בתרופות מפעילות בכדי למנוע התפתחות התסמונת. בפועל, בכל זאת נקבעים שילובים כאלה בתדירות יחסית, למשל בפסיכיאטריה, וסרוטונרגי קל עד בינוני תופעות לוואי מקובלים (למשל, שלשול, רעד, הפרעות שינה). חשוב שאנשי המקצוע המעורבים והמטופלים יידעו על הסיכונים האפשריים ושלא יונפקו תרופות סרוטונרגיות נוספות. שילובים מסוימים, כגון MAOI ו- SSRI, הם התווית ספציפית ואין לרשום אותם.