מבוא
תסמונת גבולית הוא הפרעת אישיות וככזה אינו מאובחן ככזה על פי קריטריונים אבחוניים נפוצים עד תחילת הבגרות. עם זאת, ישנם ילדים המראים סימפטומים דומים ואשר מאובחנים עם קו גבול הפרעת אישיות, גם אם הדבר בא לידי ביטוי רק באופן חלקי בקריטריונים הרשמיים לאבחון. ילדים אלו הסובלים מגבוליות הפרעת אישיות לעיתים קרובות חוו לחץ קשה ביחסים בין אישיים ומשפחתיים או באירועים טראומטיים.
הילדים סובלים מהתפתחות לא יציבה, מאוחרת או מופרעת, מהפרעת דימוי עצמי וכן מאגרסיביות ואימפולסיביות. הם מאופיינים ביחסים מפחדים ונצמדים עם מטפלים ובעיות קשר עם בני גילם. ה תסמונת גבולית אצל ילדים, כמו אצל מבוגרים, מאופיין ביחסים אנושיים לא יציבים, אשר לסירוגין הולכים יד ביד עם האידיאליזציה של בן הזוג או פיחות של האדם עצמו.
זה כולל הערכה עצמית מופרעת כמו גם מצבים מתמשכים של ריקנות ושעמום וחוסר היכולת להיות לבד. התנהגות פגיעה עצמית עד ניסיון התאבדות היא גם אחד התופעות המשמעותיות. התנהגות אימפולסיבית ולעיתים תוקפנית וחמורה שינויים במצב הרוח יכול להתרחש גם ב תסמונת גבולית.
בנוסף לקריטריונים המפורטים של הפרעת האישיות הגבולית, יש לוודא כי הפרעה זו היא מתמשכת ונרחבת ונחשב בלתי סביר שהיא מוגבלת לשלב התפתחותי אחד בלבד. מצבי רוח, למשל, יכול להתרחש בתדירות גבוהה יותר במהלך גיל ההתבגרות, אך בהקשר זה הם תופעה טבעית וחיונית לחיים. יש להבחין בינם לבין פתולוגיים שינויים במצב הרוח על מנת לאפשר טיפול נכון.
זה מקשה יותר על ידי העובדה שהמעבר בין התנהגות רגילה לפתולוגית הוא לעתים קרובות נוזלי. לכן, במקרה של הפרעת אישיות גבולית, יש לשים לב בזהירות לחומרת התדירות המתוארת לעיל. כמו במחלות פסיכיאטריות רבות, הפרעת אישיות גבולית משלבת מגוון רחב של תסמינים בדרגות חומרה שונות.
הוכח גם הבדל בין המינים. בנות רגישות יותר להתנהגות של פגיעה עצמית, חוסר יציבות רגשית ותחושות ארוכות של בדידות וריקנות. לעומת זאת בנים לעיתים קרובות סובלים משליטה בדחפים חלשים.
תוקפנות והתקפי זעם הם בין הסימפטומים האופייניים להפרעה גבולית. עם זאת, זה מתרחש באופן קבוע גם אצל ילדים בריאים, במיוחד כאשר הם עייפים או מכחישים משהו. תוקפנות בגלל האנוכיות של הילד היא אפוא תקינה.
עם זאת, אגרסיביות תכופות לא מעוררות או התקפי זעם לא מעוררים ללא טריגר מעידים על קונפליקט פנימי של הילד ונמצאים לעתים קרובות יותר בקרב חולים גבוליים. התנהגות פוגעת עצמית שכיחה מאוד בהפרעות גבוליות, במיוחד בחולים מתבגרים. התנהגות כזו כמו גירוד (פגיעה עצמית בלהב או דומה, בדרך כלל על הידיים או הרגליים) היא נדירה למדי אצל ילדים. אבל בועט נגד עצמו או דופק אחד ראש על הקיר נחשבים גם לפגיעה עצמית וניתן לצפות בהם ילדות. תסמינים אלו מעידים על הפרעה חמורה ומבדילים בבירור בין תסמונת הגבול לבין שינויים במצב הרוח הטבעי וכדומה בגיל זה.
