תסמונת מפלס האבן

שֵׁם נִרדָף

מחלת שחלות פוליציסטיות (PCOS), הידועה בעבר בשם תסמונת שטיין-לוונטל.

הַגדָרָה

בתסמונת שטיין-לוונטל, שניהם השחלות מושפעים מציסטות, בִּיוּץ לעיתים רחוקות מתרחשת או אינה מתרחשת כלל, והורמון המין הגברי אנדרוגן מוגבה ב דם (היפר אנדרוגנמיה).

לגרום

עד היום לצערנו עדיין לא בדיוק הובהר, מה הגורמים המדויקים לתסמונת מפלס האבן ו / או כיצד מדובר בהופעת מחלה זו. יש חשד כי גורמים גנטיים או סביבתיים משחקים תפקיד. נמצא גם כי נשים הסובלות מתסמונת שטיין-לוונטל סובלות מ עודף משקל (השמנה) וכך בדרך כלל גם מ סוכרת.

ההנחה היא שנשים אלה כן אינסולין עמיד ובכך סובלים מעלייה באינסולין (היפרגליקמיה). ההנחה היא כי עלייה זו ב אינסולין יכול להוביל לעיכוב של ההורמון הגלובין המחייב הורמון מין (SHBG; חלבון תחבורה ואחסון למין הורמונים), המיוצר ב כבדוכן לייצור מוגבר של אנדרוגנים ב בלוטת יותרת הכליה ושחלה. זה מוביל לעליית אנדרוגן ב דם (היפר אנדרוגנמיה).

אם אינסולין ההתנגדות היא הסיבה או שעדיין לא ניתן לקבוע את התוצאה במדויק. רק שזה מעורב. המחזור החודשי חלש מאוד או אינו מופיע כלל (אמנוריאה).

בנוסף, זה יכול להוביל להפלות מוגברות ואפילו אי פוריות (עֲקָרוּת). בתסמונת שטיין-לוונטל, רמות האנדרוגן (הורמון המין הגברי) ב דם הם גם גבוהים מאוד (hyperandrogenemia). נגרמת בעיקר על ידי היווצרות אנדרוגן מוגברת אצל הנקבה השחלות ובלוטת יותרת הכליה.

כתוצאה מעליית רמות האנדרוגן, הורמון נוסף (הורמון לוטניזציה; בקיצור: LH) מיוצר כעת בכמויות גדולות יותר באמצעות גירוי של בלוטת יותרת המוח (בלוטת יותרת המוח) והיא מוגברת. רמות ה- LH המוגברות בתורן מביאות לאחר מכן לייצור אנדרוגן מוגבר ולעליית אנדרוגן בדם (hyperandrogenemia). בשל המין הגברי המוגבר הורמונים, יש גם חזק שער צמיחה, במיוחד באזור הערווה והשפתיים העליונות. יש נשים שמתלוננות גם עליהן עור שמנוני, אובדן שיער, אקנה ו עודף משקל (השמנה). אולטראסאונד בבדיקה עולה כי קירות ה השחלות (שחלות) הן עבות מאוד וזקיקים בוגרים עדיין נמצאים בשחלות.