תסחיף ריאתי במהלך ההריון
תסחיף ריאתי הוא אחד הגורמים השכיחים ביותר למוות במהלך הֵרָיוֹן. במהלך הֵרָיוֹן ולאחר הלידה, לאישה יש סיכון מוגבר מאוד לריאות תסחיף. הסיבות לכך הן שבתהליך של הֵרָיוֹן גופה של האישה עובר שינויים קיצוניים.
כמניעה, האישה ההרה יכולה להיות נוגדת קרישה (מתן נוגדי קרישה). יש להמשיך בכך לפרק זמן מסוים לאחר הלידה (6 שבועות אם תסחיף קרה). אין להשתמש בקומרינים (Marcumar®) כדי לעכב קרישה במהלך ההריון, מכיוון שאלו יכולים לעבור את מחסום השליה - כלומר הם יכולים גם להיכנס למחזור של הילד שטרם נולד דרך רֶחֶם, שם הם עלולים לגרום נזק להתפתחותה.
לאחר פג תוקף תסחיף, לרוב מזריקים הפרינים לוורידים למשך שבוע. לאחר מכן, ניתן לעבור להפרינים בעלי משקל נמוך מולקולרי, אשר היתרון בכך שהם יכולים להיות מוזרקים תת עורית (לרקמה התת עורית, למשל לבטן או לישבן). עם זאת, לא כל אישה צריכה להיות מטופלת בהפרינים באופן עקרוני.
חשוב להשתמש בו אצל נשים במשפחותיהן פקקת, תסחיף ו מחלות גנטיות שמקדמים אותם ידועים. זה הכרחי גם עבור נשים שכבר סבלו מתסחיף. עליהם להקדיש תשומת לב מיוחדת לתסמינים אפשריים של תסחיף ריאתי.
- ראשית, הרכב ה- דם שינויים, מה שמגדיל את הסיכון להיווצרות פקקת.
- מצד שני, המוגדל רֶחֶם מפעיל לחץ כלי באזור הבטן התחתונה ואגן האגן, המשתנה או מאט את דם זרימה - זה גם גורם סיכון עבור פקקת.
- סיבה נוספת היא שבמהלך ההריון האישה פשוט זזה פחות ומשקרת יותר.
כל המאמרים בסדרה זו:
