פרוגנוזה
הפרוגנוזה לחולה עם אפאלי תרדמת הוא בדרך כלל עני. באופן משמעותי פחות ממחצית מהחולים מחלימים מכך מצב, שכן ברוב המקרים חמורים מוֹחַ נזק קדם לו. עם זאת, ישנם פרמטרים שונים המדברים על תחזית טובה יותר.
אלה כוללים גיל צעיר של המטופל, פחות מ 24 שעות תרדמת לפני תחילת המצב הצומח ואירוע טראומטי כגורם מצב, בעוד שחולים בתרדמת צמחית סובלים מפרוגנוזה גרועה יותר בגלל מחסור בחמצן או מופחתים דם מחזור. גורמים המעידים על פרוגנוזה גרועה עבור המטופל הם היעדר גזע המוח רפלקס לאחר יותר מ 24 שעות, שינויים קשים ב- EEG, מסיביים מוֹחַ נפיחות, כישלון של תַלמִיד להגיב לאחר 72 שעות, ונזק דו צדדי ל גזע המוח. ככלל, התאוששות מוחלטת מהמצב הצומח אינה מתרחשת - החולים זקוקים לעזרה לכל החיים בחיי היומיום שלהם.
אם אחרי א טראומה craniocerebral לא חל שיפור ב מצב של תרדמת חולה בתוך 12 חודשים, זה בדרך כלל לא צפוי לאחר תקופה זו. אין מניעה ישירה להימנע מא משמר תרדמת. תרדמת המשמר היא בדרך כלל תוצאה של כבדות מוֹחַ נזק בהקשר של תאונה או אירועים אחרים שאינם בהכרח צפויים.
אורח חיים ראוי לעין הוא אפוא דרישה בסיסית להימנע מתנאים כאלה. כדי לא לפתח מחלות שעלולות להוביל יום אחד ל- משמר תרדמת, כמו שבץ מוחי, אורח חיים בריא הוא הבסיס. פעילות גופנית מספקת ובריאה דיאטה הם התנאי הבסיסי לשמירה בריאות, אך אינו יכול להגן באופן ספציפי על אדם מפני תסמונת אפאלית.
ניקיון
הטיפול בחולים בתרדמת אפאלית שונה מאוד מאדם לאדם ודורש הרבה זמן וניסיון. כל מטופל שונה במקצת בצרכיו. תפיסת הטיפול מותאמת אפוא באופן אישי למקרה האישי.
כמו כן, בהתאם לשלב הוואקומה, האמצעים שניתן לספק שונים. יש לטפל בחולה לא רק פיזית בצרכיו הבסיסיים, אלא יש לעודד התפתחות מוטורית ונפשית. א משמר תרדמת לכן מטופל מטופל לעתים קרובות על ידי צוות של אנשי צוות שונים.
אלה כוללים אחיות ורופאים שהוכשרו מחד, ומטפלים בדיבור, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק מאידך, וכמובן הקרובים, שצריכים להיכלל גם בטיפול בחולה. על ידי פנייה למטופל בצורה ממוקדת והצגה חוזרת ונשנית של גירויים שונים, למשל מוסיקה, גירוי מישוש של העור, שימוש בבעלי חיים, אורות או צבעים, ניתן לטפל ולהפעיל אזורי מוח של המטופל. יש חולי תרדמת שחווים שיפור במצבם. טיפול ותמיכה אינטנסיביים בחולה הם אפוא תנאי בסיסי לשיקומו האפשרי.
