פרוגנוזה
בדרך כלל הבעיות של מחלת שלאטר קיימות רק בגיל ההתבגרות ונעלמות עם תום שלב הגדילה. מה שנשאר עשוי להיות שוקה טובירוזית רגישה ללחץ או אפילו גובה עצם מוגבר בשלב זה. אם חומר עצם מת מתנתק, גורם לדלקת נוספת ולבעיות במפרק ומשבש את התנועה, יתכן שיהיה צורך להסירו בניתוח.
עם זאת, לעתים נדירות יחסית יש צורך בהתערבות כירורגית. אם הברך אינה מאומצת יתר על המידה בשלב הגדילה הקריטי, נמנעים מעומס יתר ומבוצעים פיזיותרפיה / תרגילים גופניים עקביים, ניתן לצפות למהלך חיובי של מחלת שלאטר. עם זאת, כל גוף, כל מחלה וכל מהלך מחלה חייבים להיחשב באופן אינדיבידואלי והנחיות כלליות או הצהרות קשות להשגה.
על מנת לנטרל את מחלת שלטר וכדי למנוע החמרה, בעיות מאוחרות יותר או ללא ניתוח כלל, יש להימנע מכל עומס כבד בברך. קפיצות, תנועה מהירה ועצירת תנועות בספורט, הרמות כבדות וגם עודף משקל יכול להיות טריגרים. יציבה, גב ותנוחת אגן כמו גם רגל יש לאמן ולתקן גם צירים.
חוסר איזון שרירי יש להכיר ולתקן. יש למתוח באופן עקבי שרירים מקוצרים ולהתאמן על שרירים חלשים מדי. הדבר הטוב ביותר עבור המפרקים הוא הרבה תנועה ללא עומס גדול. בזמנך הפנוי, למשל, רכיבה על אופניים או שחיה מתאימים לכך. התנועה מבטיחה טוב דם מחזור, מגרה ריפוי פיזיולוגי ושומר המפרקים גָמִישׁ. באופן כללי, תמיד חימום הרבה לפני האימון כדי להכין את הגיד הלחץ מראש לתנועה ולמתוח את השרירים המושפעים בסוף.
<br> סיכום
מחלת שלטר היא גירוי לא נעים מצב בבסיס ה גיד פיקה בשלב הגדילה לנוער. באמצעות אימונים אישיים / פיזיותרפיה וטיפול מונחה סימפטומים, כְּאֵב ומגבלות תנועה ניתן להביא לשליטה ותסמיני מאמץ יתר יכולים לצמוח עם השנים ללא נזק קבוע.
