אזורי יישום של ממוגרפיה ממוגרפיה

אזורי יישום של ממוגרפיה

1. אם הבחינו בשינויים או בגושים במהלך הבדיקה העצמית או הבדיקה על ידי הרופא, ניתן לבחון אותם עוד על ידי ממוגרפיה 2 בגרמניה יש גם את "בדיקת הממוגרפיה". נשים ללא גורמי סיכון צריכות להיות ממוגרפיות באופן שגרתי אחת לשנתיים בין הגילאים 50 עד 69. נשים עם גורמי סיכון (למשל סרטן השד אבחון בקרב קרובי משפחה קרובים או עם סרטן השד בפני עצמם היסטוריה רפואית) צריך לבצע גם בדיקות ממוגרפיה מוקדם יותר ושנתי (ראה סרטן השד לְהִסְתָכֵּן).

ההצלחה של ממוגרפיה ההקרנה נדונה במחלוקת. התומכים טוענים כי עבור נשים בגילאי 50 עד 70 זה מוביל להפחתה ב סרטן השד תמותה של כ- 25% עד 30% לאחר 5 עד 6 שנים. המבקרים מצביעים על הערכות נתונים חדשות ומבקרים כי הנתונים של 25% - 30% מתייחסים להפחתת הסיכון היחסי.

הוכח כי הפחתת סיכון יחסי זו לעיתים אינה מובנת הן על ידי החולים והן על ידי הרופאים, או שהערכת התועלת הצפויה למשתתפים מוערכת יתר על המידה. במונחים מוחלטים פירושו (הפחתת סיכונים מוחלטים): במונחים יחסית, מדובר בירידה של 25%. במילים אחרות, מתוך 1000 נשים שלוקחות חלק בסידורי ממוגרפיה חמש פעמים במהלך 10 שנים, 999 נשים לא ירוויחו כי הן לא מתות משד סרטן בכל מקרה (996 נשים) או בגלל שהם ממילא מתים מסרטן השד (3 נשים). הפחתת הסיכון המוחלטת היא אפוא רק 0.

1%. עם זאת, אחת מכל 1000 נשים ניצלת על ידי בדיקת ממוגרפיה.

  • במהלך עשר "שנות סינון" 10 מתוך 4 נשים מתות משד סרטן ללא בדיקת ממוגרפיה.
  • במהלך עשר "שנות סינון" בהקרנת ממוגרפיה מספר מקרי המוות פוחת מ -10 ל -4 לכל 3 נשים

ממוגרפיה דיגיטלית

העיקרון של ממוגרפיה דיגיטלית זהה לזה של ממוגרפיה "רגילה", ההבדל הוא בתמונות המופקות. ואילו בממוגרפיה "רגילה", המוכר קרני רנטגן תמונות נוצרות על פי עיקרון דומה לזה של מצלמה, בממוגרפיה דיגיטלית התמונות שהתקבלו אינן מוקרנות על גבי נייר כסף, אלא מומרות ישירות לקובץ מחשב. יתרונות נובעים מהעיבוד הדיגיטלי של התמונות, שמתאפשר בכך, ומהאפשרות להפיק תמונות תלת מימד של השד.

אם משווים את הרזולוציה והניגודיות של התמונות המופקות בשיטות השונות, יתרונותיה של ממוגרפיה קונבנציונלית עדיין עולים על החסרונות, אם כי מיקרו-סיביות (ראה שד סרטן קל יותר לאיתור בשיטה הדיגיטלית. חשיפת הקרינה נמוכה במקצת בממוגרפיה דיגיטלית, אך היא גורמת למרפאות בעלויות גבוהות עקב רכישה נדרשת של ציוד חדש, ואת ההערכה של התמונות יש ללמוד תחילה על ידי הרופא. אולם בסך הכל הממוגרפיה הדיגיטלית נמצאת בעלייה.

ממוגרפיה של תהודה מגנטית (MRI ממוגרפיה או MRI של השד) היא הליך בו משתמשים בשדות מגנטיים חזקים להפקת תמונות חתך שונות אשר בהמשך ניתן לשלב ליצירת תמונה תלת ממדית של השד. בממוגרפיה של תהודה מגנטית, מוזרק חומר ניגוד לגוף דרך a וָרִיד בזרוע לפני הבדיקה בפועל במה שמכונה "שפופרת". לאחר מכן על המטופל לשכב במצב נוטה בטומוגרף התהודה המגנטית (MRI) למשך 30 דקות, במידת האפשר מבלי לזוז הרבה.

למידע נוסף על ה- MRI של השד, אנא עיין ב- MRI של השד לממוגרפיה של תהודה מגנטית יש את הרגישות והדיוק הגבוהים ביותר באיתור גידולי שד הגדלים באופן פולשני. במקרה של רקמת בלוטה צפופה, השילוב של קרני רנטגן וממוגרפיה של תהודה מגנטית מציעה את מידת הוודאות האבחונית הגבוהה ביותר להוצאת סרטן השד. לבוחנים מנוסים, רגישות הבדיקה היא כ.

90%, אם כי יש גם כ. 20% מהממצאים "ממאירים כוזבים". אך גם בשיטה מורכבת זו לא ניתן למצוא כל סרטן.

איכות הבדיקה משתנה מאוד ולכן חברות הביטוח מחזירות את הבדיקה רק בכמה מרפאות נבחרות. בשל המאמץ הרב הכרוך בבדיקה והעלויות הגבוהות, ממוגרפיה של MRI אינה בדיקה שגרתית ואינה מתאימה כשיטת סקר. רוב בריאות חברות ביטוח משלמות עבור הבדיקה רק במקרים מיוחדים ועל פי בקשה.

ממוגרפיה של MRI משמשת כ- תוספת לממצאים שלא ניתן לבאר אותם בבדיקות אחרות, במיוחד במקרה של ממצאים שאינם מוחשיים. הוא משמש גם במקרים של חשד שיורי לאחר דגימת תא / רקמה לא בולטת (ביופסיה) ובמקרים של חשד למוקדי סרטן מרובים בשד אחד. ממוגרפיה של MRI שימשה בהצלחה רבה בחלק מהמחקרים לגילוי מוקדם של הישנות, כלומר כאשר הסרטן חוזר לאחר הטיפול, או לאבחון של קרצינומה שנייה, עדיין קטנה מאוד בשד השני עם ממצאים קיימים של סרטן השד. כחלופה לממוגרפיה דיגיטלית, ניתן להשתמש בהדמיית תהודה מגנטית אם לחולה יש רקמת שד צפופה מאוד או שתלי חזה. ניתן להשתמש בממוגרפיה של תהודה מגנטית ללא קרינה גם במקום ממוגרפיה דיגיטלית בחולים בסיכון גבוה (למשל במקרים של לחץ משפחתי מסוים).