מגוון גורמים ממלאים תפקיד בהתפתחות השתן כליה אבנים. במידה רבה, הרגלי אכילה פרטניים וצריכת רכיבי מזון מסוימים משפיעים על התפתחות ערכי השתן הפתולוגיים. ניתן לשפר את אלה באמצעות טיפול הזנה תכליתי.
אנמנזה מזינה מפורטת (דקות הזנה לאורך מספר ימים) וטיפול הזנה ספציפי לאבן המתואם עליה, יכולות לפעול כנגד הופעתן של אבני שתן ולמנוע הישנות. סוגי האבן הנפוצים ביותר הם סידן אבני אוקסלט וחומצת שתן. הם מהווים כ- 80% מכל סוגי האבנים ויצירתם יכולה להיות מושפעת מטיפול תזונתי.
תנאי מוקדם להיווצרות חשבון שתן /כליה אבנים הוא הריכוז המוגבר של חומר מסוים (למשל סידן ואוקסלט) ודילול לא מספיק של שתן. הגדלת צריכת הנוזלים וכך גם נפח השתן נחשבת כאמצעי עדיפות למניעת היווצרות אבנים. נפח שתייה נמוך מדי או אובדן זיעה כבד עקב ספורט אינטנסיבי, סאונה, שיזוף וכו '.
יכול לגרום לנפח שתן נמוך ומרוכז. צריכה קבועה ומוגזמת של אלכוהול גוררת סיכון מוגבר להיווצרות אבני שתן. בתחילה יש לאלכוהול השפעה משתן, ואחריו שלב בו מיוצר רק מעט שתן והסיכון להצטברות של חומרים מסוימים עולה.
בנוסף, צריכת אלכוהול גורמת לגוף לייצר יותר חומצת חלב, שאחראי להפרשה מוגברת של חומצות דרך הכליות ומעלה את ערך ה- pH בשתן. בשל תופעות אלו, אלכוהול (כולל בירה) אינו מתאים למניעת היווצרות חשבון שתן. צריכה מוגברת של חלבון מן החי (בשר, נקניק, דגים, ביצים) מעלה את הסיכון לפתח חשבון שתן כליה אבנים.
הסיבה לכך היא ערך ה- pH הנמוך של השתן המתפתח במהלך זה דיאטה. מוּגדָל סידן וציטראט בשתן נצפה. ציטראט מעדיף יצירת אבנים המכילות סידן.
צריכת יתר של קל לעיכול פחמימות, כגון סוכר וקמח לבן, מוביל להפרשת סידן מוגברת בשתן ויכול לקדם היווצרות אבני שתן. כגורם סיכון להופעת אבני סידן אוקסלט, חומצה אוקסלית חשובה יותר מסידן. שינויים קטנים כבר של Oxalsäurekonzentration יכולים להוביל ליצירת אבנים.
צריכה להיות מוגבלת ולכן צריכה של מזון אוקסאלוראהלטגן (למשל ריבס, תרד, סלק). אספקת מינרל הסידן (בעיקר ממוצרי חלב, מים מינרליים) נחוצה גם עבור חולה האבן ברמה של 800 - 1000 מ"ג מדי יום. עם זאת, ההיצע לא צריך לחרוג מהצורך מכיוון שאחרת הסיכון להיווצרות אבנים עולה.
על ידי אספקת חומר נטל מספיק ניתן להפחית את הפרשת הסידן עם השתן. צריכת סיבים תזונתיים זו צריכה להתאים להמלצות הרגילות לצריכה. צריכת יתר, למשל בצורת סובין, אינה מסומנת.
זה יכול להוביל להיווצרות מוגברת של חומצה אוקסלית ולריכוז מוגבר של חומצה אוקסלית בשתן. לאחר צריכת מוגברת של נתרן בצורה של מלח נפוץ נצפתה הפרשת סידן מוגברת בשתן. מינרל זה מגביר את המוכנות ליצירת אבני סידן אוקסלט.
על ידי אספקת חומרי נטל מירקות ופירות השימושיות של מגנזיום ניתן לצמצם ללא ספק. היצע מוגזם של מגנזיום אינו מצוין. צריכה מוגזמת של מזונות עשירים בפורין מובילה להפרשה מוגברת של חומצת השתן.
זה מגדיל את הסיכון להיווצרות אבנים. המטרה העיקרית למנוע היווצרות חשבון שתן אבנים בכליות היא להבטיח כמות מספקת של שתן. זה מדלל את השתן ומונע ריכוזים קריטיים של חומרים מסוימים.
כדי להשיג את נפח השתן הרצוי של 2.5 ליטר תוך 24 שעות, כמות השתייה היומית חייבת להיות 2.5 עד 3 ליטר. יש להעדיף משקאות בעלי אנרגיה נמוכה ואלקליזציה בשתן (הגדלת ערך ה- pH). מים מינרליים עשירים ביקרבונט מכילים יותר מ 1500 מ ג ביקרבונט ומעלים את ערך ה- pH של השתן. בנוסף, מיצי הדרים מדוללים מתאימים מאוד לטיפול באבני חומצת שתן ואבני חומצה אוקסלית.
משקאות ניטרליים הם מים מינרליים דלים במינרלים (מעט סידן), מי ברז, פירות, צמחי מרפא, כליה ו שלפוחית שתן תה. משקאות פחות מתאימים הם קפה, תה שחור ו נענע יש לשתות אותם רק בכמויות קטנות. יש להזכיר כי לא ניתן לכלול חלב בנוזל היומי לאזן.
חלב אינו משקה אלא חומר מזון ונחשב כמוצר חלב ביומיום דיאטה. משקאות אלכוהוליים ולימונדות ממותקות ומשקאות קולה אינם מתאימים. בעיקרון, ההנחיות לערבוב מאוזן דיאטה האגודה הגרמנית לתזונה (פירמידת תזונה) חלה על חולה האבן שכן הם מומלצים גם לאדם הבריא.
עם זאת, חולים עם חומצת שתן - או אבנים מסידן אוקסלט - חייבות להתייחס למספר נקודות:
- צריכת החלבון לא תעלה על 0.8 גרם לק"ג משקל גוף. צריכה להיות מוגבלת של צריכת חלבון מן החי מבשר ונקניקיות. מותר לכל היותר 150 גרם מוצרי בשר או נקניקים ביום.
- צריכת הסידן צריכה להיות 800 - 1000 מ"ג ליום.
כ- 500 מ"ג מקורם בשאר התזונה ויש ליטול 500 מ"ג בצורה של חלב ומוצרי חלב. 500 מ"ג סידן כלולים למשל ב: 125 גרם יוגורט, 150 מ"ל חלב וגבינת ברי 30 גרם.
- יש להימנע או להגביל מזון עשיר בפורין. מדובר בעיקר בפסלים, סרדינים, הרינגים, מקרל, מולים ועור הדגים והעופות.
- יש להשתמש במלח נפוץ במשורה רבה.
הימנעו מהוספת מלח במטבח. מנות מוכנות, מוצרים מעושנים ומרפאים, חטיפים (צ'יפס ושות ') מכילים כמויות גבוהות של מלח שולחן ויש להימנע ככל האפשר.
- אוכל עשיר בסיבים כמו מוצרי דגנים מלאים, ירקות ופירות יש לאכול עדיף.
- יש להימנע ממזונות עשירים בחומצה אוקסלית ובשום פנים ואופן לא לצרוך אותם בכמויות גדולות. אלה הם: סלק, ריבס, תרד, מנגולד, אגוזים, אבקת קקאו, עלי מנטה, עלי תה שחור ואבקת קפה מסיסה
- לשתות 2, 5 עד 3 ליטר ליום.
רצוי מים מינרליים עשירים בביקרבונט ודלי סידן ומיצי הדרים מדוללים. הימנע ממשקאות אלכוהוליים.
- שמור על צריכת חלבונים נמוכה למדי. די ב- 0.8 גרם חלבון לק"ג משקל גוף. הגבל את צריכת הבשר והנקניקיות.
- צריכת סידן לא תעלה על 800 עד 1000 מ"ג ביום. 500 מ"ג זה מגיע מחלב ומוצרי חלב ו -500 מ"ג משאר הדיאטה
- הוצא מהתפריט מזון עשיר בחומצה אוקסלית.
- אין להמליח בבישול ולהימנע ממאכלים מלוחים במיוחד.
- העדיפו מאכלים עשירים בסיבים.
