הניתוח | תותבת מפרק הירך

הניתוח

היקף הפעולה להכנסת א תותבת מפרק הירך תלוי אם מכניסים אנדופרוסטזה חלקית או מוחלטת, כלומר אם מפרק ירך מוחלף רק באופן חלקי או מלא בחלקי תותב מלאכותיים. הטכניקה הכירורגית הקלאסית נבדלת מטכניקת הגישה הזעיר-פולשנית, לפיה האחרונה מועדפת בשל הגנת הרקמה ותהליך הריפוי טוב יותר, מהיר ופחות מסובך. ככלל, הפעולה מבוצעת תחת הרדמה כללית, לאחר דיון ראשוני בכירורגיה ובהרדמה עם המומחים בהתאמה.

בשיטה הזעיר-פולשנית, חתך העור באורך של כ-8-10 ס"מ נעשה באזור הרוחב של הירך (גישה אנטרו-רוחבית) מעל הגבעה המתגלגלת הגדולה, כך שהמנתח יוכל לראות את מפרק ירך בלי צורך לחתוך את השרירים או גידים. גישה מינימאלית פולשנית עורפית דרך שרירי העיכול אפשרית גם כן (גישה פוסטרו-רוחבית). לעומת זאת, בשיטת הגישה הקלאסית, שרירים ו גידים נותקו או נותקו, ואז נתפרים שוב יחד וצריכים להחלים. לאחר מכן, ה- כמוסה משותפת ואת הירך ראש מוציאים את האצטבולום וטוחנים אותם כך שייווצר הגודל הנכון לכוס התותבת המלאכותית.

ברגע שזה נעשה, מוכנס החלק התותב האצטבולי והשיבוץ המתאים. לאחר מכן נשפר מעט עצם הירך וטוחן עד שמגיעים לקוטר גזע התותבת הרצוי. לאחר מכן מחדירים את תותבת הפיר ומבחן הירך ראש ממוקם.

הירך ראש מונח בשקע עם זה והמפרק כך "מורכב" על בסיס ניסיון. אם הכל מתאים באופן מושלם, ראש הירך הבדיקה מוחלף בראש הירך המלאכותי המקורי. לבסוף, ניקוז רדון ממוקם בפצע, מה שמאפשר דם ומים פצעים לנקז מהפצע בימים הבאים.

הפצע סגור והעור נאטם בתפר או בתפר מצרך. באופן כללי, ניתן להכניס את חלקי התותבת ללא מלט או למלט את חלקי התותבת לעצם. זה תלוי במיוחד באופי או מצב מחלקי העצם הנושאים את התותבת.