מוגורט: תופעות ותופעות לוואי

הצמח הוא יליד האקלים הממוזג של אירופה ואסיה; הוא התאזרח בצפון אמריקה. הוא צומח בעיקר באתרי הריסות, אזורי פסולת, גדר חיה, סוללות מסילות ברזל וגדות נחלים. הסם, מוגוורט עשב או Artemisiae herba, מגיע ממקורות פרא במזרח אירופה.

מוגורט: באילו חלקים בצמח יש שימוש רפואי?

לרוב, העלים או חלקי האוויר של הצמח (Artemisiae herba) משמשים כתרופה. מדי פעם, השורשים גם מוצאים יישום.

מאפיינים אופייניים של מוגוורט

מוגורט הוא עשב רב שנתי שיכול לגדול גובהו עד 1 מטר. העלים מנותחים חזק; הם ירוקים כהים מלמעלה, כסופים ושעירים מתחתם.

הצמח נושא ראשי פרחים צהובים עד אדומים-חומים, שנמצאים בפאניקה סופנית.

מה הופך את התרופה?

כתרופה משתמשים בדרך כלל בקצות הצילום באורך 60-70 ס"מ, הנאספים בתקופת הפריחה. התרופה החתוכה מכילה לעיתים עצות עלים מרוקדות, בעלות קצה שלם או שיניים. חלקי העלים הבודדים מראים צבע כהה עד שחור-ירוק מעל, והחלק התחתון כסוף ועיר דמוי הרגיש. השערות גורמות לכידות מגושמת של שברי העלים הבודדים.

חלק מהתרופה הם גם ראשי פרחים ביציות רבים עם עלי גביע מסודרים כמו אריחי גג ופרחים צהובים עד אדמדמים. בניגוד לענה, בסיס התפרחת הוא חסר שיער.

איך ריח וטעם של מוגוורט?

מוגורט עשבי תיבול מעלים ריח ארומטי ונעים למדי. טַעַם-צמח, עשב מוגלי הוא חריף ומעט מריר.