חולים אשר כליה הפונקציה כבר אינה מספקת ומי דורש דיאליזה יש תוחלת חיים שונה מאוד. הפרוגנוזה תלויה מאוד במחלה הבסיסית המובילה כליה כישלון, בגיל ובמחלות נלוות.
תוחלת חיים עם דיאליזה
יש חולים שעברו דיאליזה טיפול באופן קבוע במשך עשרות שנים, אך ישנם גם חולים חולים כל כך קשה שתוחלת חייהם, אפילו עם דיאליזה, היא פחות משנה. לא תמיד ניתן לחזות לפני כן דיאליזה עד כמה הטיפול יהיה יעיל. כמעט גם בלתי אפשרי לחזות את תוחלת החיים של מטופל בודד.
זאת מכיוון שהגורמים הנ"ל ממלאים תפקיד מהותי ולא ניתן לחזות כיצד, למשל, יתפתחו המחלות הנלוות לכך. דיאליזה יכולה גם להוביל לסיבוכים כמו זיהום. בחולים מוחלשים מאוד חולים, זה יכול להפחית משמעותית את תוחלת החיים.
עם זאת, רופא הכליה (נפרולוג) המטפל יכול לספק עצות האם דיאליזה מתאימה או לא. בסך הכל, יותר ממחצית מהחולים הזקוקים לדיאליזה חיים יותר מעשר שנים לאחר תחילת הדיאליזה. בערך אחד מכל ארבעה חולים חי 10 שנה ומעלה לאחר תחילת הדיאליזה.
תוחלת חיים ללא דיאליזה
אפילו בחולים עם כליה כישלון ללא טיפול בדיאליזה, תוחלת החיים תלויה במידה רבה במחלה הבסיסית, במחלות הנלוות ובגיל המטופל. חשוב גם מהלך אי ספיקת כליות. האם מדובר באי ספיקת כליות חריפה או כרונית?
הצורה החריפה מתפתחת לעיתים קרובות במהירות, הצורה הכרונית במקרים רבים לאורך שנים או עשרות שנים. כְּרוֹנִי כשל כלייתי לא תמיד גורם לאובדן מוחלט של תפקוד הכליות, ולכן תוחלת החיים כאן יכולה כמעט להגיע לזו של חולים שאינם סובלים ממחלת כליות. עם זאת, במקרה של מסוף כשל כלייתיכלומר חולשת כליות בשלב הסופי, תוחלת החיים היא בין 6 ל -32 חודשים.
אם סירוב לדיאליזה או שלא בא בחשבון, נעשה ניסיון לטפל בתרופות ובאמצעים תזונתיים. תוחלת החיים עשויה להשתנות במידה רבה גם ללא דיאליזה. הרופא המטפל יכול לעזור להחליט אם דיאליזה היא אפשרות טיפול הגיונית או שההשפעה של דיאליזה אינה עולה על הקשיים הכרוכים בטיפול.
