תוקף

  • אוֹבּיֶקטִיבִיוּת
  • אמינות

הַגדָרָה

תוקף מוגדר כמידת הדיוק שבה נוהל בדיקה בודק בפועל את התכונה שהיא נועדה למדוד. אז ... המידה בה הבדיקה מודדת בדיוק את מה שהיא טוענת למדוד. התוקף הוא אפוא קריטריון מדעי חשוב של איכות.

השאלה עליה יש לענות היא: מה נמדד בפועל בהליך הבדיקה / מדידה? האם המבחן באמת מודד בדיוק מה יש למדוד? תנאי מוקדם: יש לברר מראש מה יש למדוד (הגדרת היכולת או המבנה).

בהדרכה-מדעית אבחון ביצועים, שתי צורות התוקף הראשונות הן בעלות עניין ראשוני, במיוחד תוקף הקריטריון.

  • טיעון לוגי (תוקף תוכן)
  • קביעת המתאם לקריטריון (תוקף קריטריון)
  • קביעת המתאם לדמיון (תוקף החוזה)

תוקף התוכן ניתן אם תוקף נגזר משיקולים תיאורטיים או לוגיים ולא מחקירות אמפיריות. 1) תוקף לכאורה: תוקף התוכן מבוסס על חזקת התקפות המבוססת.

אז ... המבחן נותן את הרושם שהוא אכן בודק את היכולת המתאימה לו. אם ההסכמה עם המאפיין כל כך ברורה, מדברים גם על תוקף הגיוני, או טריוויאלי. לדוגמא (זריקות לכדורגל מקו 16 מ 'כקביעת כוח הירי או זריקות עונשין מקו זריקה חופשית כקביעה על דיוק הטלה בכדורסל).

2. דירוג מומחה: אם תוקף התוכן אינו מובן מאליו, יש צורך בחקירות נוספות של גורמים מוסמכים. לא ניתן לקבוע באופן סופי מבחן תקף מבחינת התוכן. תחילה יש לאשר זאת באמצעות חוות דעת מומחים.

דירוג המומחים מובן כקונצנזוס של מומחים. נוהל דירוג המומחה בקביעת תוקף: תוקף התוכן נחשב לחיובי אם תושג הסכמה של יותר מ -80%. הערה!

(בעיות של תוקף הקשור לתוכן)

  • המומחים שנבחרו נשאלים בכתב או בעל פה האם הבדיקה בודקת את התכונה להיבדק
  • מומחים מקבלים שאלון ועליהם לתקתק את הכישורים שייקבעו במהלך הבדיקה.
  • מכשיר מדידה בודק תמיד מספר יכולות ו / או מיומנויות במקביל והבדלים טכניים בביצוע הבדיקה יכולים לזייף את התוצאה
  • תנודות תפקודיות (אותה בדיקה עשויה לבדוק מאפיינים שונים אצל נבדקים שונים. למשל שכיבות סמיכה (חוזק) סבולת לעומת חוזק מרבי ברמות ביצוע שונות)