תהודה מגנטית כולנגיאופנקראטוגרפיה: טיפול, השפעות וסיכונים

תהודה מגנטית כולנגיאופנקראטוגרפיה היא שיטת בדיקה רדיולוגית המייצרת תוצאות אבחוניות לתחום הרפואה הפנימית. הוא מספק הדמיה של צינורות כיס המרה ולבלב ויכול לזהות היווצרות אבנים, דלקת, או היווצרות רקמות חדשות. מכיוון שהוא אינו פולשני ואינו משתמש בחומרי ניגוד, הבדיקה היא בסיכון נמוך מאוד.

מהי תהודה מגנטית כולנגי-פרנקראטוגרפיה?

MRCP מספק הדמיה של צינורות כיס המרה ולבלב ויכול לזהות היווצרות אבנים, דלקת, או היווצרות רקמות חדשות. MRCP, או תהודה מגנטית כולנגיאופנקראטוגרפיה, היא בדיקה מיוחדת אשר נופלת תחת המומחיות של רדיולוגיה. מעבר לחומר התמונה המסופק על ידי MRI קלאסי של אברי הבטן העליונים, הוא יכול לתאר בבירור את מערכת הצינור של כיס המרה והלבלב. מסיבה זו, המונח כולנגיאופנקראטוגרפיה מכיל את המונחים כיס המרה (לולאה), לבלב (לבלב) וכלי (אנגיו). זו האלטרנטיבה הלא מנוגדת ולא פולשנית אנדוסקופי cholangiopancreaticography מדרדר (ERCP). כצורה מיוחדת של הדמיה בתהודה מגנטית (MRI), הוא מתמקד בהדמיית ה- מָרָה צינורות בתוך כבד כמו גם מחוץ לאיבר זה ומצלם את צינורות הלבלב העיקריים. כמו MRI רגיל של הבטן, תהודה מגנטית cholangiopancreatography מבוצעת בסורק MRI ולעתים קרובות הוא מוזמן על ידי הרופא כבדיקה נוספת לבירור סוגיות מסוימות. MRCP עשוי להיות נחוץ לאחר חריגה או לא ברורה אולטרסאונד בדיקה (סונוגרפיה) או עשויה להתבצע במקביל ל- MRI. בדיקות מתקדמות יותר לאבחון מָרָה צינורות הלבלב הם ERCP ו- EUS, אנדוזונוגרפיה, בהם אולטרסאונד מבוצע בעזרת מתמר קטן מתוך הגוף.

פונקציה, אפקט ומטרות

בתהודה מגנטית כולנגיאופנקראטוגרפיה, המטופל מונע בצינור, כמו ב- MRI קלאסי, ומבלה שם כ- 20 עד 40 דקות על ספה, תלוי בבעיה ובבדיקות בשילוב עם MRCP. ישנן סיבות שונות לשימוש בשיטת אבחון זו כדי לדמות את מערכת הצינור של אברי הבטן העליונים בפירוט רב יותר. ההתמקדות העיקרית היא בהדמיה של אבני מרה, שאולי לא יתגלה או רק לא אותר מספיק עם הקלאסיקה אולטרסאונד. עם זאת, אם בטוחים בכך אבני מרה קיימים ויש צורך להסירם, רובם ילכו בדרך של ERCP: בניגוד ל- MRCP הלא פולשני, הוא מציע אפשרות להסיר את האבנים הפוגעות ממערכת המרה ממש במהלך הבדיקה. יישום נוסף של תהודה מגנטית כולנגיאופנקראטוגרפיה הוא זיהוי דלקת באזור הלבלב, שלעתים קרובות קשה להעריך אותו באמצעות אולטרסאונד. יישום שלישי אפשרי ל- MRCP הוא איתור ציסטות או גידולים, שעלולים להיות שפירים או ממאירים. גם כאן בדרך כלל עדיפה שיטת הבדיקה הרדיולוגית על הסונוגרפיה. אם האבחנה של א מָרָה גידול צינור כבר הוקם, ERCP נבחר לעיתים קרובות גם במקרה זה על מנת לשלב את האבחנה - במידת האפשר - עם התערבות כירורגית מיידית. בנוסף, ניתן להשתמש בשיטת בדיקה פולשנית זו גם כדי להשיג דגימות רקמה לבדיקה היסטולוגית שלאחר מכן. אם יש לאבחן חריגות מולדות, כגון מום בצינורות המרה אצל ילדים, ניתן לבחון זאת ב- MRCP ללא כאבים ולא מלחיצים. אם גסטרוסקופיה מתוכנן - למשל, לבירור תלונות בטן עליונות - ניתן לבצע באופן מיידי גם ERCP, מה שהופך את התהודה המגנטית לכולנגיאופנקראטוגרפיה מיותרת בשל השקפתה הבלתי מוגבלת של הצינורות באזור כבד, כיס המרה ולבלב. היתרונות של MRCP הם בכך שהוא מנצל את הניגודיות הגבוהה של רקמות רכות ואיסוף נוזלים של צינורות המרה והלבלב. במידת הצורך, הוא מספק תמונות תלת מימד המהוות בסיס טוב להמשך תרפיה. אם יש לדמם את צינור הלבלב או מחלה דלקתית בצינורות המרה כחלק מהליך בדיקה זה, לעיתים קרובות ניתנת תרופה מיוחדת המאפשרת הדמיה של מערכת הצינורות בצורה ברורה עוד יותר. הדרך הזו היא PSC, כולנגיטיס טרשתית ראשונית.

סיכונים, תופעות לוואי וסכנות

תהודה מגנטית כולנגיאופנקראטוגרפיה היא שיטת בדיקה שיש בה מעט סיכונים או תופעות לוואי. אבחון בסורק ה- MRI - למשל, בהשוואה לטומוגרפיה ממוחשבת - אינו כרוך בצילומי רנטגן, אלא מייצר תמונות חתך משמעותיות של האיברים הרצויים בעזרת שדות מגנטיים חזקים אך לא מזיקים לאורגניזם. מגנטיות איננה גם בעיה לבדיקת ילדים וחולים בהריון. ברוב המקרים, תהודה מגנטית cholangiopancreatography אינה מחייבת שימוש ב- חומר ניגוד, שעלול לגרום ל- תגובה אלרגית אצל המטופל. בנוסף, MRCP צובר נקודות על היותו לא פולשני, כלומר אין צורך לחשוש מסיבוכים ממקורות דימום שהתפתחו או מהכנסת חיידקים לגוף בשילוב עם זיהום כתוצאה מכך. יש מעט מגבלות על קבוצת האנשים שניתן לבחון עם MRCP. לחולים חרדים שאינם יכולים לסבול את כליאת הצינור בסורק ה- MRI יש אפשרות להשתמש במה שמכונה MRI פתוח עם ממדים גדולים בהרבה. למרות זאת, סדציה חולים אפשרי רק במידה מוגבלת, מאחר ואיכות רכישת התמונה במהלך MRCP מחייבת שיתוף פעולה של המטופלים: עליהם לשכב דוממים לחלוטין במכשיר ולהיות מסוגלים לעצור את נשימתם עד 40 שניות כך שהתמונות ניתן לקחת בצורה אופטימלית. עם זאת, חלה התקדמות אדירה בתחום טכנולוגיית הציוד, כך שאפילו פיצויים הנגרמים כתוצאה מתנועות המטופלים הנבדקים ניתנים לפיצוי במידה ועדיין ניתן להשיג את איכות התמונה הרצויה.