תדר | דיסק החלקה של ה- BWS

תדר

דיסקים בקע יכולים להופיע במיוחד בגילאים 20 עד 65 שנים. פריצות הדיסק השכיחות ביותר מתרחשות בעמוד השדרה המותני עם כ -62%, ואחריהן 36% בעמוד השדרה הצווארי. רק כ -2% מכל הדיסקים herniated נמצאים ב עמוד השדרה של בית החזה.

אִבחוּן

הצעד הראשון הוא נקיטת זהירות של ה- היסטוריה רפואית. הרופא המטפל יבקש מהמטופל לתאר את התלונות לגבי כְּאֵב ותנועה מוגבלת. בנוסף לבדיקה (בדיקה) ומישוש עמוד השדרה, נערכות בדיקות תפקודיות כדי להבהיר את טווח התנועה ולוקליזציה של כְּאֵב.

בהתאם לחומרת החריגות, יש לבצע גם בדיקה נוירולוגית מכוונת. אלה מתרכזים בכל קהות או עקצוץ (הפרעות תחושתיות, paresthesias), רפלקס ותפקודים מוטוריים. בדיקות אלו מספקות גם מידע על מיקום פריצת הדיסק.

בנוסף, מבוצעות בדיקות הדמיה. אלה כוללים צילומי רנטגן בשני מישורים (מלפנים ומהצד) בדרך כלל במצב עמידה. כאן, לא ניתן לראות את ההתקדמות בפועל של הגרעין הג'לטיני רנטגן, אך מתקבלת סקירה של מיקום גופי החוליות ביחס זה לזה, כך שצמצום הגובה הגלוי של דיסק בין - חולייתי מגביר את החשד לפריצת דיסק.

בנוסף, מחלות אחרות כגון גידולים, שברים או עקמומיות בעמוד השדרה (עקממת) ניתן לכלול. שיטה אחרת היא מיאלוגרפיה ואחריו טומוגרפיה ממוחשבת. כאן מוזרק מדיום ניגודיות לחלל הדוראלי שבו עצבים לרוץ ומוצג בלבן בתמונה המוגמרת.

עכשיו היצרות קיימת של עצבים ניתנת לאיתור בקלות והפריץ בפועל נראה גלוי. הדמיית תהודה מגנטית (MRI של עמוד השדרה של בית החזה) מראה גם את מבני הרקמות הרכות היטב. הליך זה הוא בעל החשיבות הגדולה ביותר בימינו, מכיוון שמדובר בבדיקה לא פולשנית וללא קרינה.

טיפול שמרני

צורת הטיפול הנפוצה ביותר עבור פריצת דיסק היא טיפול שמרני. המשמעות היא שבתחילה לא מתבצע ניתוח. מאז כְּאֵב ההקלה היא המוקד העיקרי, המטופל מקבל משככי כאבים (משככי כאבים) וכן תרופות להפחתת נפיחות הצטברות נוזלים (בצקת) ב חוט השדרה (תרופות נוגדות דלקת).

אפשרות נוספת היא להזריק מקומית הרדמה (סמים) או תרופות נוגדות דלקת כגון קורטיזון לאזור בו הכאב בא לידי ביטוי. אמצעים גופניים כגון טיפול בחום מקומי, עיסויים וטיפול שוטף (אלקטרותרפיה) נועדו להקל על טונוס השרירים המוגבר הקשור לכאב ולמנוע יציבה מקלה. פיזיותרפיה ממוקדת ו אימון גב הם גם חלק מטיפול שמרני ועוזרים לחיזוק שרירי הגב ולמניעת המשך החליק דיסק.

אמצעים גופניים כגון טיפול בחום מקומי, עיסויים וטיפול שוטף (אלקטרותרפיה) נועדו להקל על טונוס השרירים המוגבר על ידי הכאב ולמנוע יציבה מקלה. פיזיותרפיה ממוקדת וכן בבית הספר האחורי הם גם חלק מטיפול שמרני ועוזרים לחיזוק שרירי הגב ולמניעת פריצת דיסק נוספת. פיזיותרפיה היא עמוד תווך חשוב בטיפול השמרני בפריצת דיסק.

עם זאת, עיתוי התרגילים הוא קריטי. זמן קצר לאחר פריצת הדיסק, העדיפות הראשונה היא לקחת את זה בקלות ולטפל בו באמצעות תרופות. רק כאשר טיפול זה גרם להקלה בסימפטומים, על הפיזיותרפיה להתחיל לשמור ולהחזיר את התנועתיות בגב.

תרגיל ראשון לבניית שרירים ממוקדת של הגב העליון הוא מה שנקרא "פלנקינג". זה כולל אימוץ עמדה הדומה לדחיפות, אך עם האמות על הרצפה. התפקיד מתקיים עם הגב והרגליים מתוחות.

בתחילה, מספיקות 10 שניות, שניתן לחזור עליהן 3-5 פעמים לאחר הפסקה קצרה. בהמשך ניתן להגדיל את מרווחי הזמן והחזרות. לאחר מכן ניתן לבצע תרגיל נוסף כורע כשהידיים נתמכות מלפנים.

כאן, על ארבע, הגב נמתח אט אט לגב חלול ו ראש ממוקם ב צוואר. לאחר מכן נוצרת גיבנת חזקה וה ראש נשאר תלוי. אם התרגילים מתבצעים לאט מאוד, תתרחש פעילות שרירים ניכרת.

תרגיל מאומץ מאוד לגב העליון מתחיל במצב שכיבה על בטן. ואז הזרועות מונחות על הגב ועל חזה מורם מהרצפה. השכמות מושכות לאחור. יש להחזיק בתפקיד זה מספר שניות, ואחריו הפסקה.