שפיכה מוקדמת (Ejaculatio Praecox)

Ejaculatio praecox (EP; מילים נרדפות: ejaculatio precox; ejaculatio praecox; שפיכה מוקדמת; ICD-10-GM F52.4: ejaculatio praecox) היא שפיכה מוקדמת (מתרחשת מוקדם מהרצוי) אצל גברים במהלך יחסי מין. זה עלול להתרחש לפני או במהלך חדירת הנרתיק (נדן).

Ejaculatio praecox שייך לקבוצה של הפרעות בשפיכה יחד עם שפיכה מאוחרת (ejaculatio retarda) ושפיכה נעדרת או בלתי אפשרית.

יתר על כן, ejaculatio praecox הוא אחד התפקודים המיניים הנפוצים ביותר אצל גברים. כמעט כל גבר יחווה שפיכה מוקדמת בזמן כלשהו בחייו. עם זאת, הדבר נחשב לפתולוגי רק אם שפיכה מוקדמת מתרחשת ברוב המגעים המיניים.

ההנחיה של האגודה הבינלאומית לרפואה מינית (ISSM) מגדירה את שפיכת השחלה [ראה הנחיות בהמשך] כדלקמן:

  • שפיכה מתרחשת תמיד או כמעט תמיד לפני או תוך דקה אחת מחדירת הנרתיק, בין אם מאז החוויה המינית הראשונה (התפשטות מוקדמת לכל החיים) ובין אם החביון פחת באופן משמעותי, לרוב פחות משלוש דקות (התפשטות מוקדמת נרכשת).
  • אי אפשר לעכב שפיכה בכל או כמעט בכל חדירות הנרתיק.
  • למצב השלכות שליליות על הסובל, כמו לחץ, כעס, תסכול ו / או הימנעות מאינטימיות מינית.

מה שמכונה IELT - "זמן חביון שפיכה תוך-נרתיקי (IVELT) - מתאר את התקופה מהכנסת הפין לנרתיק ועד לשפיכה בנרתיק. הזמן הרגיל הנתפס מחדירה לשפיכה הוא 7 דקות בממוצע. אצל גברים עם ejaculatio praecox, ה- IELT הוא פחות משתי דקות.

שכיחות שיא: שכיחות ejaculatio praecox דומה בכל קבוצות הגיל.

השכיחות (שכיחות מחלות) היא 25-30% מאוכלוסיית הגברים (ברחבי העולם). ביבשות כמו אסיה, מרכז ודרום אמריקה השכיחות גבוהה יותר. במחקר חתך, קבוצת מחקר מאוניברסיטת נאפולי סקרה יותר מ -1,000 גברים: בהתבסס על ניתוח שאלונים סטנדרטיים, 19% מהנבדקים אובחנו כחולים בשפיכה. 64% מהנפגעים תמיד סבלו משפיכה מוקדמת (= שפיכה מוקדמת לכל החיים); אצל 35% הבעיה התרחשה בשלב מאוחר יותר בחיים.

מהלך ופרוגנוזה: Ejaculatio praecox מוביל לחוסר שביעות רצון קבוע אצל אחד השותפים לפחות. בתחילה, יש לשלול סיבות אורגניות וקשורות לתרופות. ככלל, צעדים טיפוליים פסיכולוגיים והתנהגותיים נמצאים בחזית ה תרפיה. ה תרפיה של ejaculatio praecox מובנת כטיפול זוגי. טיפול במין מספק את התחזית הטובה ביותר.

תחלואה נלווית (מחלות נלוות): במקרים רבים, חולים עם הפרעה בתפקוד המיני סובלים מלקות דכאון (12.5%) ו / או הפרעת חרדה (23.4%).