שיטות - שומן משם | הסרת שומן מהירך

שיטות - שומן משם

ישנן מספר שיטות של שאיבת שומן. במקור, "היניקה הבסיסית" פותחה. נעשה בו שימוש מאז סוף שנות השבעים וטכניקות אחרות התפתחו ממנו.

השיטה הבסיסית מתאימה לפעולות קטנות יותר בהן ניתן להגיע בקלות למאגרי השומן. מסירים לכל מושב שלושה ליטרים שומן לכל היותר. זה פחות יקר משיטות אחרות מכיוון שהוא יחסית פחות מורכב.

במהלך הניתוח מזריקים תחילה נוזל לתת עורית רקמה שומנית. נוזל זה גורם ל דם כלי להתכווץ - המונע דימום - ומכיל גם א הרדמה מקומית ונועדה למנוע נפיחות. המנתח מכניס קנולות עדינות דרך חתכים קטנים בעור כדי לשחרר את רקמה שומנית ואז משתמש במשאבת ואקום כדי לשאוב אותה יחד עם הנוזל.

ניתן להשתמש גם במזרקי יניקה ידניים. הליך ידני זה נקרא ליפוס-פיסול. לדברי תומכי שיטה זו, היא ידידותית יותר לרקמות מאשר שאיבה מכנית בגלל היניקה החלשה יותר.

חתכי העור נתפרים או מודבקים. וריאציה של השיטה הבסיסית היא טכניקת הגידול. זוהי כיום הטכניקה הנפוצה ביותר.

ההבדל לשיטת ה- Basic הוא שמזריקים לרקמה כמות משמעותית יותר של נוזלים, כלומר פי XNUMX מנפח השומן שיש להסיר. נוזל הגידול מורכב מ תמיסת מלח איזוטונית, חומר הרדמה מקומי, אדרנלין כדי להצר דם כלי ו קורטיזון, שיש לו השפעה אנטי דלקתית. הנוזל גורם להרדמה של חלק הגוף הפגוע למשך עד 18 שעות, כך שא הרדמה כללית בדרך כלל כבר לא נחוץ.

תאי השומן משרים את התערובת, מה שמקל על ניתוקם מהתא רקמת חיבור לאחר מכן. הרקמה המרוככת מתנפחת במידה ניכרת בשלב זה, ומכאן השם (tumescere: לטינית לנפיחות). לאחר זמן יישום של 30 - 60 דקות, תערובת תאי השומן והנוזל נשאבים, כמו בשיטת Basic, באמצעות קנולות משובחות מתחת לשאיבת משאבת הוואקום או באופן ידני.

ורידים, כלי ו עצבים אינם נפגעים בגלל התרופפות הרקמה. בשיטת הגידול ניתן להסיר עד ארבעה ליטר שומן בפגישה אחת. מכיוון שהמטופל אינו דורש הרדמה כללית, הוא או היא יכולים לשנות עמדה במהלך הניתוח על מנת להבטיח כי למנתח תהיה גישה טובה לאזורים הפגועים.

שיטה שלישית של שאיבת שומן היא "השיטה הרטובה במיוחד". כאן - בניגוד למה שהשם מרמז - מזריקים לרקמה פחות נוזלים מאשר בטכניקת הגידול. היחס בין נוזל לשומן שיש לשאוב הוא בערך 1: 1, ובגלל מינון ההרדמה הנמוך יותר, המטופל מכניס הרדמה כללית.

ההליך אורך כשעתיים-שלוש, במהלכן ניתן להסיר כמויות גדולות של שומן - עד חמישה ליטר. לכן טכניקה זו מתאימה ל שאיבת שומן של הירכיים או הבטן. בשיטות השונות ניתן להשתמש במה שמכונה מיקרוקנולות במקום בקנולות המקובלות בקוטר 3 - 8 מ"מ.

יש להם קוטר של 1 - 2.5 מ"מ בלבד, מה שמאפשר שאיבה מדויקת יותר וידידותית לרקמות ולכן מספיקים חתכי עור מינימליים. יתר על כן, ישנם שינויים שונים בטכניקה בשאיבת שומן. מתאמים שונים בקנולות תומכים בשאיבת שומן באופן זה. הבחנה נעשית בין רטט בסיוע סילון מים, אולטרסאונד ושאיבת שומן בעזרת לייזר.

אל האני אולטרסאונד נועד להזרים את תאי השומן לפני היניקה, הלייזר נועד להעביר אנרגיה תרמית לרקמה. יש להבדיל בין שאיבת שומן לבין מה שמכונה ליפוליזה ("פירוק שומן"). כאן תאי השומן אינם מוסרים לחלוטין, כמו בשאיבת שומן, אלא רק מרוקנים אותם.

בתהליך זה לרקמה מסופקת אנרגיה (למשל אולטרסאונד) או קר מבחוץ. הבחנה נוספת נעשית בין הזרקת ליפוליזה, המשמש רק במקרה של הצטברות שומן מקומית. כאן מוזרק לרקמה חומר שלא אושר לשימוש זה בגרמניה, מה שגורם לתאי השומן שמתחת לעור למות. שיטה זו זוכה לביקורת על תופעות לוואי אפשריות והיא אסורה במדינות מסוימות.