שיגרון כגורם לאפידידיטיס
מחלות ראומטולוגיות הן גורם אפשרי נוסף לחריפה אפידידימיטיסזה חל בעיקר על הצורה הראומטית של ספונדילארתריטיס סרונעגטיבית (גורם ראומטואידי שלילי), כגון ואנקילוזינג ספונדיליטיס או פסוריאטי דלקת פרקים. הם מאופיינים בגב דלקתי כְּאֵב, המתרחשת בעיקר במנוחה, ובמעורבות של אחרים המפרקים בתוך הגוף. עם זאת, מה שנקרא תגובתי דלקת פרקים יכול להתרחש גם בהקשר של מחלות זיהומיות, כגון זיהום בכלמידיה. זה קורה בדרך כלל שבועיים-שלושה לאחר ההדבקה בפועל, בנוסף לדלקת גדולה המפרקים, יכול גם להוביל לדלקת של איברים פנימיים כמו יותרת האשך.
האם יש גם סיבות פסיכולוגיות לאפידידיטיס?
כמעט בכל המקרים, למעט תינוקות, ניתן לזהות זיהום כגורם הבסיסי אפידידימיטיס. עם זאת, יכול לקרות שלמרות אבחון מקיף לא ניתן למצוא גורם לדלקת. במקרים אלה אפשרות פסיכוסומטית של הסימפטומים אפשרית. אופיו המדויק של קשר זה והרלוונטיות של מטרה זו הם כיום נושא המחקר. אתה רוצה לדעת מהי פסיכוסומטיקה בדיוק?
תסמינים של אפידידיטיס
הספטומות בדרך כלל מתפתחות לאט במהלך המחלה. בהתאם לגיל האדם המושפע, גורמים שונים, כגון א דלקת בדרכי שתן, לבוא בחשבון. בזמן מחלות המועברות במגע המיני הם הגורם השכיח ביותר בקרב גברים צעירים, דלקות חוזרות בדרכי השתן הן הגורם הבסיסי אצל גברים מבוגרים.
באבחון, פיתול באשך תמיד חייב להיות כלול, כאשר סיבוב האשך גורם לניתוק אספקת כלי הדם. ברוב המקרים, בנוסף לדלקת של יותרת האשך, ה אשכים מעורבים גם הם (אורכיטיס). בנוסף לאבטחת דרכי השתן, טיפול אנטיביוטי ומשכך כאבים חיוני בטיפול. אם הטיפול מתחיל מייד, סיבוכים (מורסה, דם הרעלה) או נזקים כתוצאה מכך אי פוריות לעיתים נדירות מתרחשות.
