ריפוי של רצועה קרועה

מבוא

רצועה (בלטינית: ligamentum) היא מבנה שמתחבר עצמות יַחַד. רצועות מתחברות לרוב עצמות at המפרקים ומשרתים כאן בעיקר לייצוב המפרק. הם גם מגבילים את מידת התנועה בתפקודה הפיזיולוגי. הרצועות, המורכבות מ רקמת חיבור, נמתחים רק במידה מוגבלת מאוד וניתן למתוח אותם או אפילו לקרוע אותם במקרה של פציעה או עומס יתר, אשר נקרא אז רצועה קרועה (קֶרַע). עם נתח משוער של 20% מכלל פציעות ספורט, רצועות קרועות חשובות מאוד והופכות אותה לתמונה קלינית נפוצה.

לגרום

גורם תכוף לרצועות קרועות הוא תנועה לא פיזיולוגית מעבר לטווח התנועה הרגיל, למשל בעת נפילה או אפילו כאשר כף הרגל כפופה. עומס יתר על המפרק ועל המנגנון הרצועתי גורם לפגיעה במפרק ואף יכול להוביל לקרע ברצועות. א רצועה קרועה מופיע לעתים קרובות בכף הרגל, במיוחד בחלק העליון קרסול מפרק או אפילו בברך.

ישנם גם מנגנוני תאונות בסיסיים אופייניים לרצועות קרועות מסוימות. לדוגמא, כיפוף כף הרגל התכוף, נקרא גם גִבּוּן טראומה, מובילה בדרך כלל לקרע ברצועה החיצונית של כף הרגל. עם זאת, א רצועה קרועה לא יכול להיגרם רק מדפוסי תנועה לא טבעיים, אלא גם מכוח חיצוני הפועל על מפרק, כמו עבירה בכדורגל.

סימנים אופייניים לרצועה קרועה הם קשים מאוד כְּאֵב מיד אחרי הטראומה. אלה חזקים במיוחד כאשר יש תנועה או לחץ על האזור הפגוע, אך הם נמצאים בדרך כלל ללא תנועה או לחץ על המבנה. זמן קצר לאחר הדמעה, לרוב תוך מספר דקות, יש נפיחות קשה במפרק.

במהלך השעות הקרובות, חבורות מופיעות לעתים קרובות עקב דם כלי קרוע בפציעה, מה שגורם בנוסף לאזור הנפוח להופיע בצבע כחלחל. מכיוון שהרצועות אינן יכולות עוד למלא את תפקודן המייצב עקב הדמעה, התנועה הפסיבית של המפרק מביאה לתנועתיות חריגה, כלומר דפוסי תנועה שלא יתאפשרו במפרק עם מנגנון רצועה שלם, כגון מה שמכונה קיפול. של מפרק. במהלך התנועה האקטיבית של המפרק הפגוע, דבר שעדיין אפשרי בניגוד ל שֶׁבֶרהמפרק מרגיש לא יציב ולא בטוח.

אִבחוּן

רצועה קרועה מאובחנת על ידי הרופא, אשר ישאל תחילה על הסימפטומים ומנגנון התאונה הגורם לפציעה באמצעות ראיון של אנמנזה, מכיוון שלעתים קרובות הדבר מאוד ספציפי לפגיעה ברצועה מסוימת. לאחר מכן בדיקה של האזור הפצוע, לפיו הרופא מקדיש תשומת לב מיוחדת לכל חבורות, נפיחות או לחץ כְּאֵב של המבנים המושפעים. יתר על כן, נבדק האם ניתן להזיז את המפרק בצורה חריגה ובמידה לא פיזיולוגית.

ואז קרני רנטגן נלקח לבדוק האם ישנן פגיעות בסמוך עצמות. במקרה של פציעות מסובכות או לצורך תכנון פעולות, לרוב מבוצע גם MRI (הדמיה תהודה מגנטית). הליך זה מאפשר הערכה טובה של מבני רקמות רכות כגון רצועות או אפילו סָחוּס רִקמָה.

חשוב לדעת האם סָחוּס רקמות או עצמות נפצעו, מכיוון שלעתים קרובות הדבר מביא לטיפול אחר. בעבר היה מומלץ לייעץ לרצועות קרועות לעבור ניתוח, אך כיום הדבר מתבצע רק במקרים חריגים כמו קרוע ברצועות הצולב, אצל ספורטאים מקצועיים שנאלצים להתאמץ הרבה יותר על הרצועות שלהם במהירות ובחומרה, ובמקרה. של פציעות מרובות ברצועות, זהו הטיפול הנבחר. כיום נעשים ניסיונות לטפל ברצועה הקרועה בצורה שמרנית ולקדם ריפוי טבעי, המושג על ידי השתקת הרצועות הפגועות.

זה מושג על ידי השתקת הרצועות הפגועות. משתמשים למטרה זו של סדים (אורתוזים) או קלטות תואמות, כלומר קלטות הנדבקות לעור, אשר נועדו להשתלט על תפקוד המייצב של הרצועה הקרועה, ובכך להקל עליו וגם לשמור על ניידות המפרק עד כמה שניתן. . החריף כְּאֵב מטופל ב משככי כאבים.

ריפוי של רצועה קרועה על ידי מיזוג המבנים הפצועים לוקח לעתים קרובות זמן רב. לא ניתן להאיץ את תהליך הריפוי בפועל, המורכב ממנגנוני חלוקה ותאי התחדשות. עם זאת, ניתן לתרום הרבה לתהליך הריפוי, מצד אחד, על ידי מתן טיפול ראשוני מהיר ויעיל ברצועה הקרועה, ומצד שני, על ידי אי-עמידה בפני תהליך הריפוי ובכך להאריך אותו.

עיקרון בסיסי לראשוני טיפול ברצועה קרועה הוא מה שנקרא שלטון PECH. כאן האותיות הבודדות מייצגות את המידה המתבצעת: P = הפסקה, E = קרח, C = דחיסה, H = תמיכה גבוהה. הדבר החשוב ביותר כאן הוא להגן ולהימנע מלחץ על המפרק הפגוע (P: הפסקה).

יתר על כן, קירור המפרק מסייע להפחתת הכאב ולהבצעת שליטה על הנפיחות ככל האפשר (E = קרח). הקירור צריך להיעשות עם קוביות קרח, אשר, לעומת זאת, אין להן מגע ישיר עם העור בגלל נזקים אפשריים, אלא צריך להיות עטוף במגבת, למשל. תחבושת מייצבת המיושמת בקפידה יכולה להיות שימושית עד לביקור אצל הרופא, מכיוון שהיא דוחסת את דם כלי באזור הפגוע וכך נוגד נפיחות עצומה על ידי הגבלת השטח הזמין להתפשטות הדימום (C = דחיסה).

על מנת להאיץ את נסיגת הנפיחות וההמטומה, רצוי גם להעלות את המפרק הפגוע (H = גובה). בנוסף, מצגת מהירה לרופא מאיצה את תהליך הריפוי, שכן ניתן לבצע גישות טיפוליות אופטימליות לאחר ביצוע האבחנה, כמו למשל לבישת סד מייצב. גם כאן ניתן לתמוך בתהליך הריפוי של הרצועות על ידי חבישת הסד שנקבע באופן עקבי ביום ובלילה, ובכך להקל על מבני הרצועות כך שיוכלו לצמוח יחד וכך להחלים ללא לחץ נוסף. תלוי בסוג הרצועה הקרועה ובהמלצת הרופא המטפל בחולה, פיזיותרפיה נוספת יכולה גם להאיץ את תהליך הריפוי של הרצועה הקרועה על ידי חיזוק מנגנון השרירים באופן שהיעדר ייצוב הרצועה של המפרק יופחת ו כך מושגת ביטחון משותף שרירי. על ידי ביצוע עקבי של התרגילים שנקבעו, אפשר גם לתרום רבות לתהליך הריפוי של הרצועה הקרועה.