רגשות הם אחד הכוחות המניעים החשובים ביותר של בני האדם. הרבה מעבר לחשיבה הגיונית, דחפים רגשיים כמו שנאה, בוז, כעס, קנאה, אך גם רחמים, שמחה, שפע ואמפתיה גורמים לנו להגיב בעקיפין או במישרין וכך מגדירים במידה ניכרת את ההתנהגות החברתית שלנו ואת הדו-קיום החברתי שלנו. במקרים רבים אנו חווים דחפים מסוימים באמצעות התפתחות רגשות, המשפיעים על מעשינו, משנים את תפיסתנו הקוגניטיבית ואף משפיעים על מצבנו בריאות - במובן החיובי והשלילי כאחד.
מהם רגשות?
רגש מגדיר תחושה פנימית, שיכולה להיות בעלת אופי לא נעים או נעים עבור האדם המרגיש אותה. רגש מגדיר תחושה פנימית שיכולה להיות בעלת אופי לא נעים או נעים עבור האדם המרגיש אותה. זה יכול להיות מופעל על ידי חוויה מודעת או גם לא מודעת של תפיסה. צורה זו של עוררות פסיכולוגית יכולה לבוא לידי ביטוי ברגשות כמו פחד, עצב, צער או שמחה, ביטחון ואהבה, ויכולה לגרום למגוון רחב של השפעות: רגש מניע מערך מורכב של תגובות פיזיולוגיות שונות, שיכולות להיות מורכבות תגובות פנימיות וחיצוניות כאחד. לפיכך, לרגש יכולות להיות השפעות פיזיות נראות לעין, שזוהות ישירות בגוף האדם. לדוגמא, מצבי עוררות כמו פחד או אפילו אהבה יכולים לגרום לעלייה ב דם לחץ, להעלות את הדופק ולהשפיע על זיעה בגוף. בנוסף, רגש מגרה תהליכים קוגניטיביים כגון א זיכרון או הפרשנות של עובדה. השילוב של רגש והכרה גורם לאחר מכן להרגיש לעסוק בהתנהגויות תגובתיות ספציפיות, העלולות לבוא לידי ביטוי בתנועות גלויות כלפי חוץ כמו צחוק, בכי או צרחה.
פונקציה ומשימה
הרגשות חשובים לבני האדם במובנים רבים: הם לא רק משפיעים על התפיסות הקוגניטיביות שלנו, אלא גם עוזרים לנו לקבל החלטות ולכן הם יוזמים סמכותיים למעשינו ולהתנהגותנו החברתית. ניתן להבחין בין רגשות המנחים פעולה לבין רגשות אינפורמטיביים. רגשות אינפורמטיביים מודיעים למרגיש על שינויים בסביבתו ולכן עוזרים לו לשקלל את הסיכויים, את הפוטנציאל ואת הסיכונים של אירוע מתוכנן. לכן מרגיש יכול כבר לסקור את ההשלכות האפשריות של החלטתו מראש ולפעול בהתאם. לעומת זאת, מידע שמנחה פעולה מעביר בדרך כלל דחף שמוביל לתגובה מיידית לאירוע או נסיבה. לפיכך, רגש כמו פחד, המתעורר בהקשר של איום, יכול לגרום למרגיש לפעול בהתנהגות בריחה. כך הרגש נותן לו את הדחף המכריע להגן על עצמו. הגועל המתעורר, למשל, כאשר מסתכלים על חפץ בלתי אכיל, לעומת זאת, יכול לגרום לדחף לירוק אותו או לזרוק אותו ובכך יש לו אופי מונע. לפיכך, רגשות יכולים להגן על אנשים מפני פעולות עם השלכות חמורות וגם להנחות אותם בהתנהגותם כלפי אחרים. לדוגמא, רגש כמו רחמים עשוי לעורר תגובה אמפתית כלפי אזרח עמית, ואילו בוז או אפילו שנאה עשויים להיות נוטים לעשות את ההפך.
מחלה ואי נוחות
הרפואה המודרנית כבר הוכיחה במספר מחקרים שרגשות יכולים להשפיע על המצב האנושי של בריאות במידה רבה. רגשות חיוביים משפיעים בדרך כלל על גופנו - הם הופכים אותו לעמיד יותר ותומכים בתהליכי ריפוי. לעומת זאת, רגשות שליליים, אותם האדם חווה כלא נעימים, יכולים לקדם את הופעת המחלה או אפילו להוות גורם סיבתי למחלה עצמה. גוף האדם המערכת החיסונית מושפע בעיקר מההשפעות של רגשות שליליים כמו פחד, צער או כעס - מחלות זיהומיות מכל הסוגים הם בדרך כלל התוצאה. נסיבה זו נובעת מהקשר ההדוק בין מערכת העצבים, ההורמונלית והמערכת החיסונית. מרכז הבקרה שלנו מערכת העצבים האם ה מוֹחַ. כאן מייצרים רגשות כמו עצב, ייאוש, אהבה ושמחה; מיליוני תעלות יונים מעבירות את חומרי המסנג'ר השונים. לכן, חלק גדול מה- הורמונים משוחרר ב מוֹחַ - תלוי מאוד ברגשות שנוצרו כאן. המבנה הרגשי המיוצר במערכת העצבים וההורמונלית משפיע כעת בתורו המערכת החיסונית. הנה, לבן דם תאים, נוגדנים ו- T-לימפוציטים להקדיש את עצמם למשימה היומיומית להגן על גוף האדם מפני פולשים ומזיקים פתוגניים מכל הסוגים כגון וירוסים, בקטריה ו סרטן תאים. אם רגשות שליליים ומדכאים שוררים בהורמונלי וב מערכת העצבים, ה המערכת החיסונית גם מתאים את ייצורו בהתאם - רמת הלימפוציטים T דם יורדת והפעילות של נוגדנים מופחת. זה מסביר מדוע דווקא אלמנות או דיכאון סובלים בתדירות גבוהה יותר מחלות זיהומיות מאחרים. עם זאת, סטודנטים או אנשי מקצוע הנמצאים בלחץ גדול להופיע או עומדים להיבחן מושפעים לעיתים קרובות במיוחד. החשש מכישלון בדרך כלל לא רק מוביל לשינה חסרת מנוחה, אלא גם תוקף את המערכת החיסונית - לעתים קרובות מתלוננים הנפגעים על זיהומים כגון הרפס או הצטננות. ניתן להבחין באפקט דומה בקבוצות של אנשים הנמצאים במצב חירום רגשי וחשים תחושה חזקה של חוסר אונים או עומס רגשי. במקרים רבים מדובר באנשים אשר למשל מטפלים בבן משפחה חולה לאורך תקופה ארוכה יותר או מלווים אדם אהוב בדרכם האחרונה. לאנשים אלה יש בדרך כלל ערכים חיסוניים ירודים יותר ובכך נטייה מוגברת ל מחלות זיהומיות. כך גם לגבי אנשים הסובלים ממתחים פסיכולוגיים אחרים כמו דאגות כלכליות או נמצאים במצב של צער או אבל. חולים שאובחנו עם דכאון לעיתים קרובות סובלים מוויסות מופרע של לחץ הורמון קורטיזול - מצב זה מעכב את תאי החיסון ולכן הוא לא פעם גורם למחלות המעידות על תפקוד לקוי של מערכת החיסון.
