טיפול | קרע בסכר

יַחַס

הטיפול בדמעות perineal תלוי בחומרת ה- מצב מתואר לעיל. דמעות פרינאליות מדרגה ראשונה, בהן לא מושפע מהשרירים, יכולות להסתדר ללא טיפול. מכיוון שדמעות העור נרפאות מעצמן גם ללא תפרים.

אם דמעות עמוקות יותר מתרחשות, יש לתפור אותן בשכבות. הטיפול מתקיים בחדר הלידה, כלומר מיד לאחר הלידה, בדרך כלל תחת מקומי הרדמה. אם הלידה התרחשה תחת הרדמה אפידוראלית (PDA), אין צורך בהרדמה מקומית, אך עדיין ניתן להשתמש בהרדמת הלידה.

במקרה של דמעה פרינאלית מדרגה שנייה משתמשים בתפרים המומסים בעצמם, כך שלא צריך להסיר תפרים נוספים לאחר הריפוי. במיוחד במקרה של קרע פריניאלי בדרגה שלישית או רביעית, יש לשים לב במיוחד לטיפול נכון, שכן בשתי המעלות מושפע גם שריר הסוגר החיצוני וכך צואה חוסר שליטה מהווה סיכון במקרה של טיפול לקוי. בשני המקרים הסוגר והמעיים מסופקים תחילה לפני שניתן לתפור את פרינאום.

אם יש קרע פרינאמי מסובך, לפעמים הוא מטופל גם באופן כללי הרדמה. לפני הטיפול בדמעה פרינאלית, על רופא הנשים המטפל לבחון גורמים שונים: היכן הדמעה ממוקמת? האם רק העור מושפע או שגם השרירים מושפעים? אם השרירים מושפעים, האם גם שריר הסוגר החיצוני מושפע? האם המעי מושפע גם מדמעת הפרינאום?

ניקיון

יש לטפל היטב בדמעה פרינאלית כדי למנוע דלקת או דימום. מומלץ למטופלים מסוימים ליטול חומר נוגד דלקת כדי למנוע דלקת בפצע או כנגד נפיחות שהתפתחה. החומר האנטי-דלקתי מפחית את הנפיחות ומשפר את דם במחזור הדם, כך שהפצע יוכל להחלים טוב יותר. אמבטיות סיטז פושרות קצרות מתאימות לטיפול. לאחר הניקוי יש לייבש את הפצע תמיד.

פעולת מעיים

בימים עד שבועות ראשונים לאחר הטיפול בדמעת פריניאלית, כְּאֵב וכן שריפה תחושה באזור הפציעה מתרחשת לעיתים קרובות במהלך מעיים. אם הפציעה טרם החלימה לחלוטין, יש להימנע מלחיצה חזקה במהלך צואת הצרכים כדי שהתפרים לא ייקרעו שוב. יתר על כן, עדיף לאכול אוכל רך כך שהשרפרף יהיה גם רך.

אם גם שריר הסוגר החיצוני מושפע מדמעת הפרינאום, עשויים לחלוף מספר חודשים עד שהוא יכול לתפקד שוב כראוי. סיבוך יכול להיות גם קבוע חוסר שליטה. עם זאת, זה קורה לעיתים רחוקות מאוד.

על מנת לנטרל הפרעות תפקודיות, הכשרה ממוקדת של רצפת אגן שרירים מתאימים. על מנת למנוע קרע פרינאלי במהלך הלידה או להאיץ את תהליך הלידה, אפיזיוטומיה לפעמים מבוצעת. ברוב המקרים, אפיזיוטומיה מבוצע עקב מצבו של הילד בריאות, על מנת להפחית את העומס על הילד במהלך הלידה.

לפעמים א אפיזיוטומיה מתבצע גם כדי למנוע קרע אפיזיוטומיה. החתך הפרינאלי מגדיל את מוצא האגן. עם זאת, אם החתך הפרינאלי קטן מדי, זה יכול גם להוביל לקרע פריניאלי.

אפיזיוטומיה מבוצעת לעיתים קרובות, אך היא שנויה במחלוקת. אפיזיוטומיה עלולה לגרום לפגיעה ב דם כלי ודרכי עצבים, העלולים להוביל להפרעות דימום ורגישות. לעומת זאת, אפיזיוטומיה בדרך כלל חוסכת דם כלי ו עצבים. אפילו מאוחר יותר חוסר שליטה, שיכולה להתרחש במקרה של אפיזיוטומיה, למרות שהיא נדירה, לא ניתן למנוע על ידי אפיזיוטומיה. כְּאֵב וסיבוכים יכולים להתרחש באזור הצלקת המאוחרת יותר של חתך הפרינאום.